וכתב בפרשתנו in connection what it says in the פרשה, ויאמר יתרו ברוך השם אשר הציל אתכם. יתרו said, \"Thank השם that saved you.\" So אמרו רבותינו ז\"ל, חז\"ל say in סנהדרין, גנאי הוא למשה וששים ריבוא, it's an embarrassment for משה and all the 600,000 יידן, שלא אמרו ברוך, they never said ברוך, עד שבא יתרו ואמר ברוך השם, till יתרו came and he said ברוך השם. So it's an embarrassment that till then the יידן didn't praise השם. צריך להבין, it's understood, מהו הפירוש שלא אמרו ברוך? What do you mean that the יידן didn't say ברוך? הרי משה ובני ישראל אמרו שירה להשם! They said a whole שירה to השם, אחרי הנס דקריעת ים סוף, after the נס of קריעת ים סוף. ואין לפרש דהגנאי הוא שלא אמרו ברוך על יציאת מצרים כי אם על קריעת ים סוף, maybe what it means is they only said it by קריעת ים סוף, they should have thanked השם before also, by יציאת מצרים. Now it can't be that's what the גמרא means, דאם כן, העיקר חסר מן הספר, so the main point is missing. It should have said, it's an embarrassment for not saying ברוך השם for יציאת מצרים. That word doesn't say there, so obviously that's not the פשט. So the פסוק is, the גמרא is saying that it's an embarrassment for משה and the יידן that they didn't say ברוך השם, which means they didn't thank השם, and יתרו did. What's the פשט? What's wrong? I mean they said the whole שירה, that's not late, praising השם? It's a different פשט. No. Oh that's what they did. That means that they did the right thing. We're saying thanking השם, that's a different ווארט, thanking השם for the ניסים. So they thanked השם for קריעת ים סוף. So they did, and this was before יתרו, so יתרו came and thanked השם for the ניסים. Now יתרו did say אשר הציל אתכם, including יציאת מצרים, because יתרו heard that there was יציאת מצרים. So that's what the רבי said, maybe the גמרא meant that יתרו thanked השם for יציאת מצרים and they didn't. But the גמרא doesn't mention the word יציאת מצרים, the גמרא just mentioned that it's an embarrassment that they didn't say ברוך. Huh? No. He said ברוך אברם לאל עליון, doesn't say ברוך השם. Blessed השם for the אויבערשטער's things. It means ברוך השם. ויובן זה בהקדם מה שכתוב בזוהר, to explain this, first it says in זוהר an interesting thing, strange thing, דכל זמן דלא בא יתרו והודה להקדוש ברוך הוא, as long as יתרו didn't come and praise, thank the אויבערשטער, לא ניתנה תורה לישראל, the תורה was not given. וכשבא יתרו ואמר, and when יתרו came and said, ברוך השם אשר הציל אתכם, \"Thank השם that saved you,\" עתה ידעתי כי גדול השם מכל האלהים, \"Now I know that השם is greater than all gods,\" oh, when he said that, כדין, through this, פועל, אשתלים קודשא בריך הוא ביקרייה, this made there should be an עליה of the כבוד of the אויבערשטער, עילא ותתא, up and down, ובתר כן יהב אורייתא בשלימו, and then he gave the תורה completely. So the

זוהר says something interesting, that the תורה was not able to be given as long as יתרו didn't come and say, \"I know that the אויבערשטער is the greatest.\" ולכאורה קשה להבין, it's hard to understand, היכי ייתכן, how is it possible שכל מעלתם בקדושה של משה ואהרן וששים ריבוא דבני ישראל, this great מעלות, holy מעלות of משה and אהרן and the 600,000 יידן, קודם שבא יתרו, before יתרו came, לא היה מספיק עדיין שתנתן התורה לישראל, all this זכותים and all the greatness, holiness, that's not enough the תורה should be given, ולא זכו לה אלא אחר שגם יתרו הודה להקדוש ברוך הוא, oh, and when, if יתרו came, ואמר, and he said, כי גדול השם מכל האלהים, that השם is greater than all gods. So basically we have two קשיות. ויובן כל הנ\"ל בהקדם עוד קושיא. This will be understood by another קשיא. What's the קשיא? בתחילת הפרשה כותב, in the beginning of the פרשה it says, וישמע יתרו כהן מדין חותן משה את כל אשר עשה אלקים, that יתרו, the כהן of מדין who was the father-in-law of משה, heard everything that השם did. צריך להבין, we have to understand, מה משמיענו כאן הכתוב בהדגשה זו, what is the תורה teaching us by stressing שהוא היה כהן מדין? That he was the כהן of מדין. לכאורה היה די להודיענו בקיצור, it would be simple if it just said וישמע יתרו חותן משה, יתרו who was the father-in-law of משה heard. Why does it have to mention here that he was the כהן of מדין? Now

what's the פשט כהן מדין? ועוד, the קשיא is even stronger, כהן מדין יש שני פירושים, in מפרשים explained two פשטים in כהן מדין. One is כהן מלשון שר, officer, היינו שיתרו היה שרו של מדין, יתרו was the שר of מדין, which means he was the governor, or whatever you call the of מדין. The second פשט is כהן לעבודה זרה, he was a priest, the priest of עבודה זרה of מדין. He was the גלח of מדין, Pope. But there's different פשטים inside the word. וראה רש\"י להלן, like רש\"י says, now רש\"י doesn't say, רש\"י holds the first פשט, that כהן here means the שר, but still רש״י writes שהיה מכיר בכל עבודה זרה שבעולם. He recognized all the עבודה זרה in the world, וממילא we understand why somebody could learn the פשט that it means he was the priest, because he have recognized, he knew all the עבודה זרות of the world. Now, לפי לפירוש השני שהיה כומר לעבודה זרה, according to the second פשט that he was a priest of עבודה זרה, תמוה ביותר. It's even harder to understand why the תורה mentions it. וכי בא, כוונת התורה לספר בגנותו של יתרו חותן משה? The תורה is trying to mention an embarrassment for him? It's it's a negative thing that we say he was a כומר for עבודה זרה? ובפרט שמתוכן פרשתנו נראה, especially when you look at what the פרשה is trying to teach us, שהכוונה להיפך, the intention is the opposite, לספר בשבחו של יתרו. The תורה is trying to tell us about יתרו and great. So why would the תורה mention, you know, he was the priest of עבודה זרה? First one it makes sense. It doesn't even make sense. No, according to the first it does. He was fired 60 years earlier the the מדרש says. That's a different That's פשוטו של מקרא doesn't say that. He was no longer the שר. No, good, so he was He was not not even כהן. No, no, good. No, רש״י says different thing. רש״י

says different, right? רש״י says that it shows the greatness, that as great as he was, that even though he was the שר of מדין, and he was so rich, and had so much כבוד, he left it all and came to the No, no, no, when he came now, רש״י says it shows בגנות בשבחו של יתרו. רש״י says this. It would be בשבחו. כבודו של עולם. No, he was יושב בכבודו בכבודו של עולם. That means that he was like a חשוב a person. He was a חשוב a person, and the תורה's doing No, but it means that the job of שר was Yeah, but that's not that רש״י doesn't mean. פשוטו של מקרא we don't see that it had אדרבה, פשוטו של מקרא is משמע that he was a כהן מדין now. That's the פשוטו של מקרא. And רש״י says That's why he was outcast. Wasn't he outcast from Yeah, yeah, yeah. That's a new Because he The flock wasn't even in That outcast is because he was after, because of עבודה זרה. But according according to רש״י, he ne- he never was the שר of it. He never was an עבודה זרה. Here. Where does רש״י say this? רש״י says... I know רש״י says in... Here. אל המדבר. אל המדבר. אלא בשבחו של יתרו דיבר הכתוב. The תורה tells us the praise of יתרו. שהיה יושב בכבודו של עולם. Obviously, he had כבוד. ונדבו לבו לצאת אל המדבר. Nevertheless, his heart pushed him to go out to the desert, מקום תהו, a desolate place, לשמוע דברי תורה. So according to the first one, whatever he was learning, what the תורה is trying to tell us, he was the priest, the the the the governor, the שר of מדין, and nevertheless he came out. But what's the point of telling us that he was the כהן מדין, the the the priest of מדין, what kind of מעלה is that? That's only a חסרון. וביאר בזה, no, it's not a חסרון, it's a חסרון, but the תורה is using that as a מעלה. דבאמת לא בא הכתוב בתואר זה, כהן מדין, להפחית מחשיבותו של יתרו. The תורה, by telling us that he was the priest of מדין, not trying to minimize his greatness. אלא אדרבה, לתאר את גדולתו וכבודו בעבר בארץ מדין. Trying to show us how great and what kind of כבוד he had before in מדין. And the more we know how great he was in מדין, הרי זה מדגיש עוד יותר מעלתו בבואו להתגייר. That shows more his מעלה of coming to be מתגייר, עד, and quotes this רש״י I just said, עד שנדבו לבו לצאת אל המדבר, his heart was מנדב to go to the מדבר, מקום תהו, a place of תהו, לשמוע דברי תורה, to hear דברי תורה. And the רבי is going to explain that that מעלה of יתרו is also understood in the second פשט. The difference is the first פשט, as he's going to explain, is the מעלה of the greatness of יתרו in גשמיות, that he was the שר of מדין and nevertheless he left. And the second one is the greatness in רוחניות, in קליפה, but in רוחניות. He explains, והנה, גם לפי פירוש השני של כהן מדין שהיה כומר לעבודה זרה, even according to the second פשט in כהן מדין that means he was a priest of עבודה זרה, הרי זה מורה על גדולתו של יתרו, that also shows the greatness of יתרו, בענין הידיעה וההשגה, in the ענין of understanding, of scholarship. Why? Because what's the פשט, a priest of עבודה זרה? I don't know how now the priests are, but in those days, a priest meant that he Why was he chosen as priest? Because he was the one that had the understanding of the philosophy of this עבודה זרה more than anybody else. He's the only one who knew how to read. Only we feel is one we No. He's the only one who knew anything. He went to school. Not only they know how to read בכלל, they knew the philosophy. No, he was the philosophy of עבודה זרה was very, he understood well. of priest, the school for priest. And and what he's going to say here is that when we know the deeper פשט of עבודה זרה, we could understand a deeper פשט in knowing all the עבודה זרות. See, other places it says that יתרו worshipped all the עבודה זרות in the world. רש״י doesn't use that לשון. Knew them all. Knew them all. What said he knew them all. Knew them all, he knew their philosophy. And what's the פשט all עבודה זרות? Isn't all עבודה זרות these different levels, he's going to explain. תחלת טעותן של עובדי עבודה זרה בא והוכר על ידי הבנה והשגה. In the beginning, the mistakes, the mistake of those that worshipped עבודה זרה came from their understanding. או דהרמב״ם, this is what the רמב״ם, שאמרו, this is what the people said, הואיל ואלוקים ברא כוכבים אלו וגלגלים להנהיג את העולם, since השם created all these stars and all these גלגלים, these, how do you say גלגלים in English? Constellations? No, no, that's מזלות. מזלות. Planetary systems, universes, worlds, no, not worlds, universes. גלגלים, orbit, spheres! Spheres, that's probably the best word. Spheres. להנהיג, to run the world, ראויים הם לשבחם ולפארם, it's deserving that we should praise them, ולחלוק להם כבוד, give them כבוד. וזהו רצונו של קל, they said this is what the אייבערשטער wants. In other words, like this: in the beginning they believed that the אייבערשטער gave the power to them, but what they thought was that the אייבערשטער gave them their own power, now that they're on their own. And if they're on their own, that's to praise them. If you want the sun to give you the light, you have to thank the sun for giving you yesterday, and then you daven to the sun to give you again. Because they, and they thought this is what the אייבערשטער wanted, the אייבערשטער gave them overpower, the אייבערשטער wants them to, to be. Like sometimes, if a king appoints a certain officer, the king would want that you should give כבוד to this officer. That's what they meant. כלומר, what it means like this: אף על פי שכן הוא אמת, the truth is that they're right, שהשפעת החיות אלוקית נמשכת בעולם הזה הגשמי על ידי כוכבים ומזלות, the השפעה גשמית does come through the stars and the constellations, וכמאמר חז״ל, like חז״ל say, אין לך עשב מלמטה שאין לו מזל מלמעלה המכה בו ואומר לו גדל, there's not one blade of grass that doesn't have a מזל that makes it grow, knocks into it, says grow. So, it's true that they give us השפעה. אף על פי כן אסור לחלוק להם וכולי בשביל זה, you're not allowed to give them כבוד because of this, וכולי means and daven, etc. to them, כי אין להם שום בחירה ורצון משלהם, because we know the truth, they don't have their own will and their own choice. Sounds like at that time it wasn't such a bad thing. It's, I mean, I mean, for them. It started not being bad, but wrong. Motivation was right. It was wrong, motivation was right. They made a mistake. They made a mistake, that's טעותם, the רמב״ם says they made a mistake. In the beginning, they made a mistake, later it became even worse. Cuz later, what happened was the wait, it was like they wanted to daven to the sun and made sense to them, now, at night when the sun is not out, how do you daven to the sun? So, someone had an idea: make the image of a sun, and they started davening to the image. And then, the next generation forgot about the sun and started davening to the piece of rock that was made in the, and that's how things continued. שיתוף לגוים? הא? שיתוף לגוים. And eventually they forgot that השם was the one Right, and yeah. So, but even the way they understood it לכתחילה, it's a mistake, even though they're right that the השפעה comes through all these stars and constellations. The reason is because הם רק כגרזן ביד החוצב בו, it's only like the axe in the hand of the chopper, לעשות כרצון מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא, they do what the אייבערשטער wants. You can't give them כבוד, like it makes no sense to come and give כבוד to the axe who chopped down the tree, even though the fact is that the axe did do it, but the axe is only a tool in the hand of the person. Now, the

רבי asks, כשם שישנם ממוצעים בעולם הזה, ככוכבים ומזלות, just like in this world you have the ממוצעים, the interme- pieces in between, which are כוכבים ומזלות, שעל ידם בא השפעת החיות לעולם הזה, that through them the השפעת החיות comes to this world, ובאמת, שבאמת, they're בטלים במציאות לגמרי, באמת they're בטל completely, רק מי שמייחס להם איזה כח וממשלה הרי זה עבודה זרה, and anybody thinks that they have their own power is עבודה זרה. But לפועל, they are they are the כלים through which השם gives us the השפעה. כן ישנם מלאכים הממוצעים בעולם היצירה, so too in higher worlds, you have in עולם היצירה also מלאכים that the השפעה comes through them, ועולם הבריאה, וכמו שנאמר, like it says, כי גבוה מעל גבוה שומר וגבוהים עליהם, one is higher than the other and higher on top. וגם שם, ביתר, בעולם היותר נעלה, and even in the higher worlds, האזהרה, we are warned, לדעת, to know, שהם רק כגרזן ביד החוצב בו, that all these levels, all these ממוצעים, are only in the hands of השם, they're כלים to the hand of השם. ואדרבה, כל שהממוצע ממדריגה נעלית יותר, the higher the ממוצע is, יש עלול יותר לטעות בזה, there's a bigger chance to make a mistake, because the more רוחניות it is, oh, that probably does have its own power, cuz after all, it's so high. But we have to remember it's not true! So, there are these levels which could cause you to make a mistake and you have to know it's not. וזהו הפירוש שהיה יתרו מכיר בכל עבודה זרה שבעולם, this is the פשט that he יתרו recognized all the עבודה זרות. Doesn't just mean physically all the עבודה זרות in every part of the world. היינו שהיתה לו ידיעה והשגה בכל הממוצעים שבכל העולמות, he had an understanding in all the levels, he knew חסידות like anything, and knew all the השתלשלות, עד למעלה מעלה, all high. אלא, but, בהיותו כהן מדין, since he was a כהן מדין, טעה, he made a mistake, והכירם כממוצעים שיש בהם כח ושליטה. thinking that they have their own power. And that's עבודה זרה, עבודה זרה. But the

bottom line is that he knew all that. מובן מזה, from that we understand, גודל השגתו השכלי של יתרו. We understand how great יתרו's understanding was, how deep he was, he understand רוחניות. על פי זה מובן שפיר, now we understand, וזה שהכתוב מתארו כהן מדין, when the תורה describes him as the priest of מדין, and we ask the שאלה, the priest of מדין is a חסרון, why would the תורה mention this? הכוונה לספר בשבחו, the תורה wants to tell you in his praise. That what? שהיה שר ונכבד בארץ מדין, first of all he was בגשמיות, he was the שר and a very important person. והיה יושב בכבודו של עולם, and he is sitting in the כבוד of the world, במובן הגשמי, in the first פשט, the פירוש א' of כהן מדין according, the first תואר of כהן מדין. וגם היה כומר לעבודה זרה, and also he was the priest of עבודה זרה, which which means מכיר בכל עבודה זרה, he understood all the עבודה זרה's, meaning הכי גדול בהבנה שכלית, לפי פירוש הב', according to the second פשט when we say he was a priest, meaning why, because he had an understanding in all the spiritual levels of all the worlds. ועם כל זה, and with all, it's and still, הניח את כל גדולתו וחשיבותו, he left his whole greatness, side in greatness in גשמיות, side in greatness in understanding the way he understood it, ובא להתגייר, and came to להתגייר. I can't see where the רבי is going. Huh? I can't see where the רבי is going. I mean, he's like a dummy, he's dumb, right? Nobody listened to him, nobody heard of him. So what we say he left his his all that that whole understanding, meaning he realized that he had made a mistake. He realized the truth. He realized the truth. But that shows, he's not a, like we say, a קטלא קניא, a שלומיאל comes and says, \"I want to be מגייר. You know, I think אידישקייט is the best.\" Big deal! But if a guy who was a very smart and was the main mind behind the Christian religion and he comes and מתגייר'ד, that shows how great he is. Because why? He explained idolatries of all the religions. That's what we say. Not only all the religions, the רבי's פשט is much deeper. It's not a question of all the religions in the world. He knew about בריאה. He knew all the עולמות, all the religions in the higher worlds. In other words, he knew the השתלשלות העולמות from עולם הבריאה, and he understood it. Only to a certain point. He just thought that you had to דאווען... I mean... And you call, you could bow to these מלאכים. Yeah. The מהר\"ל טייטשט that that is what why עמלק and and קריעת ים סוף was because it was it was a worldwide break in the laws of nature. Well, the רבי doesn't speak about עמלק also here, that is also, it was after עמלק. Halting of the sun was was... What we did with כוכבים, yeah. Yeah, the רבי's is similar to that. So how high did he go? Did he go up to אצילות? The רבי says עולם היצירה and עולם הבריאה. That's it? Why, it's pretty high! Yeah, but it's not אצילות. If it's not אצילות, he didn't do so great. I think it's like that because that's the only places as far you could go with שכל אנושי. אצילות, you can't go with שכל אנושי, but this he could. What does the הערה 16 say? עלה למעלה מעלה. Yeah. What does it tell us? He doesn't say what, he says להעיר. Yeah. And by even in אצילות we have to have a כוונה איהו ולא גרמוהי, so even in אצילות we have to make sure that you דאווען to Him, not to the מדות. Oh yeah, so that's not a comment on on יתרו. No. לפי הסברה זו, according to this explanation, שיתרו היה גדול בחכמה וידיעה, יתרו was a great philosopher, a great understander, יובן מה שכתוב בזהר, this explains what the זהר says, שדוקא על ידי הודאתו, שטייט, נישט שטייט, דוקא when he admitted, the תורה came, why? איתא בזהר, it says in a different זהר, על הפסוק \"וראיתי אני שיש יתרון לחכמה מן הסכלות\", I see that there is a מעלה, there is something great in חכמה over נארישקייט. Now, what does נארישקייט mean? Doesn't mean נאריש, obviously חכמה is greater than stupidity. What he means is, סכלות refers to חכמה of דלעומת זה. חכמה of קליפה is called סכלות. And where the פסוק says, \"I see a מעלה in חכמה\", which means חכמה דקדושה, over חכמה of קליפה, meaning שהיתרון דחכמה שבקדושה, the greatness of חכמה דקדושה נמשך ובא דוקא מן הסכלות, comes, when do you really have the highest מדרגה of חכמה דקדושה? If you had סכלות, meaning היינו על ידי הבירור של חכמה דלעומת זה. When you take it, when you have the חכמה of the other side of the קליפה, and you מברר that. שהיא נקראת סכלות, that's called סכלות. So, נמצא, it comes out, and since we said that יתרו was the epitome of חכמה דלעומת זה, so כאשר יתרו, שהיה חכם גדול בחכמה דלעומת זה, יתרו was a great חכם in חכמה דלעומת זה, בא ללמוד תורה, he came to learn תורה, ואמר, and he said, \"כי גדול ה' מכל האלהים\", כפירוש רש\"י עתה ידעתי כי גדול ה' מכל האלהים, נעשה על ידי זה בירור בחכמה דלעומת זה. This

caused a בירור in חכמה דלעומת זה, עד שנתהפך לחכמה דקדושה. This חכמה, the חכמה דעולם הזה was changed, transformed לחכמה דקדושה. וממילא ניתוסף ממנה, I mean a יתרון בחכמה דקדושה. The פסוק says, the way the זוהר explains, when does the מעלה, when do you have greater חכמה דקדושה? If you have first חכמה דקליפה and you change it. ולכן דווקא בהודאה של יתרו, therefore, דווקא when יתרו admitted, מכיון שהמשיך יתרון בחכמה דקדושה, when יתרו, whose חכמה דקליפה admitted to the אייבערשטער, that brought a יתרון, a מעלה in חכמה דקדושה. הרי שפה נעשה ענין דנתינת התורה שחכמתו יתברך. That brought מתן תורה, because מתן תורה is חכמה, חכמה דאייבערשטער. You wouldn't say science is קליפה, that we learn science to understand תורה better, huh? If you use That's That's what you were saying now. Yeah, but that's not necessarily קליפה, right? No, it's נוגה. It's קליפה, this to the many. He had a קליפה של עבודה זרה, because he was עבודה זרה. Well, he really had a great greater When he switched, he had a great He was greater, right, because he understood everything. Now, he's in the right way. And that brought תורה down למטה. What? Cuz they were not allowed to learn it to begin with. Right.

Take, for example, סנהדרין, that they were supposed to learn all the חכמה of עבודה זרה, כדי they should know how to judge people. So they are able to transform it. They were able to use it. So I think and here also I think even more, he understood all these מדרגות. The problem with with יתרו was that they all brought him to the wrong result. He understood actual כח הבריאה, you see it in all the מלאכים, understood everything, and it came to a wrong conclusion. Now, he took the same חכמה. It's not he changed to a different חכמה. The same understanding, and he came to the right conclusion. That now it's אתהפכא. It switched it over to come to become קדושה. And that Huh? What about Avraham's children that went to the east? They went also with the with the שכל It wasn't שכל. It says שמות טומאה. Yeah? שמות טומאה. I don't know what that means. That wasn't חכמה. Because here all the יידן had been by קריעת ים סוף, so they also saw all the different מדרגות, yeah? They also knew. Yeah, but I I assume he knew more. They saw it at that moment, but it wasn't a קנין. Yeah, it didn't become part of them. Or right after that, it stopped. That's the second half of the פסוק. וראיתי אני שיש יתרון ל- חכמה מן הסכלות כיתרון האור מן החושך. Yeah, it's the second It's one פסוק. So it's not different? Yeah, they have to the same person. אמנם, he says, הרי ידוע בענין הכנה לאיזה ענין, to know בכלל when one thing is a preparation to the other, שצריך להיות הכנה מעין אותו הדבר שמכינים אליו. The הכנה that you do has to be similar to what you're preparing for. אם כן, זה גופא טעון ביאור, so we have to understand that גופא. מהו הענין בבירור החכמה דעולם הזה שבירר על ידי זה חכמה מתן תורה? Why is changing חכמה of קליפה an הכנה to to מתן תורה? In

other words, this itself has to have in itself, it's changing, transforming חכמה דקליפה has to have in it a תוכן similar to the תוכן of what מתן תורה is. Not only that this brings you to מתן תורה, because otherwise you didn't have the יתרון החכמה, it's also must be something similar. Like when you prepare yourself for an art exhibit, you're going to go study art. So this must be the תוכן of this idea of transforming קליפה, חכמה דקליפה into קדושה is similar to what מתן תורה stands for. He's going to say, אכן, the פשט is clear. הנה מבואר בכמה מקומות, it says in many places, שקודם מתן תורה גזר הקדוש ברוך הוא ואמר, before מתן תורה, השם made a גזירה, and He said, השמים שמים להשם והארץ נתן לבני אדם. Heaven, which means רוחניות, is to השם. גשמיות is to people. כשביקש ליתן התורה, when He wanted to give the תורה, ביטל הגזירה הראשונה, He nullified this גזירה, ואמר, and He said, התחתונים יעלו לעליונים והעליונים ירדו לתחתונים, that you could make the combination of higher worlds and רוחניות and גשמיות, אלוקות with וועלט. היינו, so it comes out שעל ידי מתן תורה נעשה התחברות המעלה והמטה. By מתן תורה, what happened? The combination, the connection between above and below, שהתחתון עולה ונכלל בעליון, that the low one is able to connect to the higher one. וכן זהו הבירור של חכמה דעולם הזה, that's the same idea. When you מברר חכמה דעולם הזה, which is בחינת תחתון ביותר, which is very low, ועליותה בחכמה עליונה, and that elevated itself and became part of the חכמה עליונה. ולכן הרי זה הכנה לענין מתן תורה, cuz that's what that's what מתן תורה is, the combination of the highest with the lowest. So here also, the combination of חכמה דקליפה and חכמה דקדושה, and that brings an עליה. ברוך השם. They have to, both things meeting in the middle. Yeah, yeah, he doesn't go into details. Other מאמרים, שיחות go into the top and the bottom, עליונים Here, he's just saying בכלל, as בכלל is this. Coming up is not the same as coming down. Yeah, yeah, it's not He doesn't go into it. He doesn't This is just the more general ווארט. ובהכנה זו דמתן תורה, דבירור חכמת האומות זה, and in this preparation to מתן תורה, which we said now happened through being מברר חכמת האומות זה, יש יתרון גם על הכנה למתן תורה שעל ידי קריעת ים סוף. This has a מעלה, a greater הכנה than even the קריעת ים סוף, because we know קריעת ים סוף is a הכנה to מתן תורה, because קריעת ים סוף has the same ענין of מתן תורה like we just said. Why? דהנה ידוע, we know, דגם קריעת ים סוף הוא ענין החיבור דעליון ותחתון. קריעת ים סוף is also the combination of the higher with the lower. וכמבואר בכמה מקומות, it says in other places, שבקריעת ים סוף נעשה חיבור דעלמא דאתכסיא, which is ים, ועלמא דאתגליא, which is יבשה. When the ים and the יבשה became like the ים turned into יבשה, there's a combination of ים and יבשה. ים is עלמא דאתכסיא. Why? Because ים covers up, so עלמא דאתכסיא means a place where אלוקות is not revealed, and עלמא דאתגליא it's revealed. So, what happened here was there was a combination of אתכסיא, which is higher, because the אלוקות is so great there that you can't see it, and עלמא דאתגליא is a lower מדריגה, and the combination of the lower with the higher. וגם זה הוא בשני אופנים במדריגות. And this also happened both ways, מלמעלה למטה וממטה למעלה. Why? המשכת עלמא דאתכסיא בעלמא דאתגליא, והעלאת עלמא דאתגליא בעלמא דאתכסיא. עלמא דאתכסיא came down to עלמא דאתגליא, and עלמא דאתגליא came up to עלמא דאתכסיא. And he doesn't go into the פרטים to explain it, he says look in שער האמונה, the מאמרי הכרח, whatever it is, but those מאמרים explain it. You might think it would be the other way, because the earth was revealed, so that might be the עלמא דאתגליא. What was hidden before was the sea was over it. Now you see the sea you always saw, that's עלמא דאתגליא, but that's one way to look at it. I hear what you're saying, yeah. But the bottom line is that whichever way we look at it, קריעת ים סוף was a combination of עליון ותחתון. And therefore, הרי שגם קריעת ים סוף היה הכנה למתן תורה. Since מתן תורה is a combination of עליון and תחתון, and קריעת ים סוף had it already, so it's a beginning. ואף על פי כן, לא היה די בהכנה זו, this was not enough, ולא ניתנה תורה, the תורה still wasn't given, עד שבא יתרו, till יתרו came, והודה, and he admitted, עד שנתבררה גם החכמה דעולם הזה, there was a בירור in the חכמה דעולם הזה. So he wants to show that this was needed even more. This was a further step even than קריעת ים סוף. Why? והטעם לזה יתרו was done through עבודה. קריעת ים סוף was not done through עבודה. It was מלמעלה למטה. Okay, I hear. That's another thing in it, that, but מסתמא it means עבודה, also when the אייבערשטער did it, it means that by the אידן it opened up by them. They were able to connect to it. So why is this greater? It was part of their condition. I mean, they had to bring יוסף's coffins. No, they were And that was part of the reason why the the the sea parted. The מדרש says it, yeah, but They didn't need to cross the sea. They didn't need to? There was no benefit in them crossing the sea in in the trip, in the journey. So they obviously merited it. Just cross it. For the condition that was that was made But there was a condition already made when this when the אידן come, we're going to open up. So It still was a חיבור of עליון ותחתון. Yeah, okay. How did יוסף's ארון help with this? It says, מה ראה הים, what did the ים see to make it split? ארונו של יוסף ראה. It's a מדרש. The רבי explains what that means, but doesn't take away from the fact that this was a חיבור of עליון ותחתון. And still, this was not enough. You had to wait for יתרו to be מברר חכמה דקליפה. Why? והטעם לזה יש לומר, the reason is like this. אף על פי שהחיבור דעליון ותחתון בקריעת ים סוף היה בכל העולמות, even though when the עליון ותחתון in קריעת ים סוף happened, it happened in all the worlds, מראש כל המדריגות עד סוף כל דרגין, from the highest to the lowest, מכל מקום, לא נכלל בחיבור זה אלא התחתון שבדרגת הקדושה גופא. Now when we say there was a חיבור, a connection עליון and תחתון, it's not קליפה. The highest מדריגות of קדושה with the lowest מדריגות of קדושה. אבל לא שהגיע הבירור והעליה גם בתחתון שבקליפה, שבדעולם הזה. But it didn't connect the עליון to קליפה. ומה שמצרים טבעו בים סוף, either the קליפה drowned or מצרים drowned, אין זה שנתבררו ונזדככו. It's not that they were נזדכך. שמציאותם נאבדה ונשמדה. The אייבערשטער killed them, they got lost. There was no, huh? פרעה. So he is the only one, but yeah. אין הכי נמי, פרעה, there's a מדרש, but this is not what happened, this was not the נס of קריעת ים סוף, this was in spite of the נס. In spite of קריעת ים סוף, he was saved. Their כלים was He says, ברוך השם Later he said. Yeah, when he's taken out to become a מלך. פרעה, from קריעת ים סוף. Yeah, it doesn't say in חומש this. And also later by נינוה The כלים was כל גופו in the מדרש that they Yeah, מדרש, whatever it is. So you have different מאמרי חז״ל. A little bit like when בתיה went into the Nile, so that was בתיה went to get rid of עבודה זרה, yeah, yeah. So they she didn't have all these, it's not all the Well, here it's also one person, יתרו, yeah. Their כלים were מבוער. He had more than understanding Well, later ...taking out the רכוש גדול even from מצרים. Yeah, so maybe that was, since it had a connection to them, there was some בירור of... And it's still not enough. עד כדי כך. Still not enough. Anything with יתרו was everything, the whole world. He didn't come to it on his own. He only came to it after he heard about the miracles, whatever happened, happened to משה. Well, that made him recognize. That's true. How did he recognize? It didn't come from his own knowledge, from his own acceptance. True. But that aided him to think. Probably started thinking. ומטעם זה, and therefore, שלעומת זה לא נתברר, נבררה עדיין בקריעת ים סוף, so since the קליפה was not נתברר yet בקריעת ים סוף, היה אפשריות שיבוא עמלק וילחם עם בני ישראל. That's why there was a possibility for עמלק to still come. ולכאורה, לכאורה, says there is a שאלה: מאחר שהגילוי דקריעת ים סוף נמשך למעלה בכל המדריגות, since by קריעת ים סוף there was a גילוי that came down in all the levels למעלה, וגם למטה בעולם הזה, and even in this world, הרי זה, besides the fact, שמסוף העולם ועד סופו שמעו את השמועה זו דקריעת ים סוף, that from all one end of the world to the other they all heard about קריעת ים סוף, but not only heard, שגם ראו את הנס בעיני בשר, they saw actually the נס with their eyes, כי נתבקעו כל המימות שבעולם, all the waters in the world split, ויתירה מזה, אדרבה, שגילוי זה פעל בהם ביטול ושבירה, this גילוי caused them to have to break. וכמו שכתוב, like it says, שמעו עמים ירגזון, the nations got scared, נמוגו כל יושבי כנען, and all the people of כנען melted, ועד שכל האומות, היו כל האומות יראים להילחם בישראל, all the nations were afraid to fight with the אידן. That means that this caused a big change in the world. ואיך יתכן שלאחר כל זה, how is it possible after all that, יבוא עמלק וילחם עם בני ישראל? Still עמלק had the חוצפה, the possibility, we're talking about the רוחניות'דיקע possibility to come? אלא שהענין הוא כנ\"ל, the פשט like we said before, מאחר שמציאות עצמו דלעומת זה לא נתברר עדיין בקריעת ים סוף. By קריעת ים סוף, the קליפה itself did not get a בירור yet. אלא שבאיזו שעה, היתה השבירה והביטול בהתפשטותה וכוחותיה של הקליפה. The התפשטות of a קליפה was limited. ובהשפעתם באומות העולם, what the קליפה did to the גוים, it made them limited, get them scared. אבל עצם הקליפה נשאר יש מציאות, there was nothing that made the קליפה itself change. מאחר שלא נזדכך וגם לא נתבטל, it didn't get purified and didn't get נתבטל. וממילא, since by קריעת ים סוף, the ביטול, the אחדות with קדושה only happened in levels of קדושה. קליפה itself got scared, but it didn't cause a בירור in the קליפה, therefore, ממילא, ויבוא עמלק וילחם עם בני ישראל, still a possibility for קליפה to pick up its head and come fight. ובזה מבואר... So you're saying that the מצרים were not a were not a ביטול of the קליפה? היה קליפה בעצמו. It wasn't a בירור. It was a ביטול? It was a שבירה. ובזה מבואר שלא ניתנה תורה בסדרה של קריעת ים סוף, this also explains why תורה couldn't still be given just because of what happened by קריעת ים סוף, וגם לא מצד מעלתם וקדושתם של משה ובני ישראל, not because of the קדושה of משה. קדושת משה, all קדושה, fine! עד שבא יתרו, it couldn't happen till יתרו came, והודה, and he admitted, שגדול הוי' מכל האלוהים, ה' is the greatest. כי דוקא בו ועל ידו נעשה הבירור והזיכוך של שכל זה דלעומת זה. It's only through him that the חכמה of קליפה got a בירור, ומאחר, because the חכמה of קליפה got a בירור, נעשה, then came the יתרון בחכמה דקדושה, that brought out the חכמה דקדושה higher. כי התחברות זו דתחתון ביותר עם העליון ביותר הכנה למתן תורה. Because this is called התחתון ביותר, חכמה דקליפה is called the lowest. And it's חכמה, and that's when it had a ביטול, it transformed, it wasn't just broken. It was only temporary though, no? Ah? Wasn't it, didn't really... Well, that made like whole מתן תורה was temporary, I mean it gave a כח to the world later. Because that was something that like the beginning is a full force and then it wears off and then slowly you bring it back. So you're playing on words, with יתרון, יתרו and יתרון? The גר, he went, he goes back... Because it's under, it's going to... No, that's that doesn't matter, because that's a איד. The rest of his... והנה, על פי הנ\"ל יובן בענינו של רש\"י, מה שכתב רש\"י, not in פשט'ישע פשט in רש\"י, but in חסידות of רש\"י. רש\"י starts off the פרשה by saying מה שמועה שמע ובא? What made, what did יתרו, וישמע יתרו, כלומר, יתרו heard, what did he hear that made him come? So רש\"י says קריעת ים סוף ומלחמת עמלק. By the way you see the רבי stresses the word ובא, because otherwise רש\"י can't be understood. רש\"י couldn't ask what did יתרו hear, the פסוק says what he heard: וישמע יתרו את כל אשר עשה אלקים למשה ולישראל עמו. זה הכל אשר עשה. So that's why רש\"י is asking out of all the things he heard, what made him come? Certain specific things pushed him. And רש\"י answers these two: קריעת ים סוף ומלחמת עמלק. וידוע הקושיא... So the קושיא is: הלא שמע יתרו וידע מכל הניסים הגדולים של יציאת מצרים. He heard all the ניסים, the פסוק tells you. Should I chew some of this gum? Yeah. And why and רש״י doesn't say that. ולמה לא נסע ורצה לבוא אלא על ידי שמועה זו, why טאקע does רש״י say he didn't come from other things? The פסוק says he heard them all. So why did רש״י say he only came with these two? Why didn't he come everything else? אלא על ידי שמועה זו דקריעת ים סוף ומלחמת עמלק? Only for that. ועוד, another קשיא, מאי טעמא שמדייק רש״י למימר מלחמת עמלק? to the שאלה, what did he hear? What made him come? He heard the ניסים. What did he hear? The נס of קריעת ים סוף, the נס of winning over עמלק? Later on that פסוק רש״י טייטשט he also heard of the באר... The באר also רש״י yeah. But this פסוק רש״י says these. But the שאלה now is... Yeah, yeah, yeah. That's, but here רש״י says what made him come are these two things. And also what did he hear? The fight of עמלק! It makes sense. The רבי says שמדגיש מלחמת של עמלק ולא נצחונו של ישראל, it shows that מלחמת... It forgets it shows עמלק's חוצפה, עמלק fighting. לכאורה היה לו למימר שיש הצלת ישראל, מפלת עמלק, ומפלת... Later on he says... but in this פסוק how come... They're in the same פסוק. Yeah, רש״י says not. It doesn't say מלחמת עמלק later, at the end... Right, but the question is, how come here it says מלחמת עמלק? He didn't win completely over עמלק in this context. But he didn't come because we didn't win. What he came is because he heard us win. He heard the אייבערשטער saved us. How did he save us? יציאת מצרים, but these two things, if רש״י is going to pick for some reason these two things, he heard קריעת ים סוף, a נס, and he heard that we won and went over עמלק, whatever we won. So the fact that עמלק came to fight, what is that a reason for him to come to the מדבר? And now we will understand. דוקא ב׳ ענינים אלו ששמע יתרו, דוקא these two things יתרו heard. What are the two things? Like this. First he heard קריעת ים סוף. היינו שענין החיבור דהעליונים והתחתונים אפשרי הוא ו... He heard like this. What is קריעת ים סוף? What does קריעת ים סוף mean? We said before, you understood, you saw like this, קריעת ים סוף means there was already a beginning of a connection between מעלה ומטה. It could happen. The וראיה it happened already at קריעת ים סוף. But then on the other hand, he heard that still עמלק is fighting, ומלחמת עמלק, כדי להוכיח דהחיבור עדיין אינו בשלימות. That showed him, I still have to come. If עמלק wouldn't come, he could think, I don't have to come. The אידן will get the תורה without me, because they already have that הכנה. But he heard that, you know, there's, טאקע there's קריעת ים סוף, but still there's עמלק there. כי עדיין הקליפות, it's not together, and the קליפה is still, for the קוועטש, is not the winning over עמלק, the fact that עמלק could fight. He knows that it's in his זכות... And he's, yeah, yeah, yeah. ולכן בא יתרו והודה להקדוש ברוך הוא, that's why he came to thank השם. זאת אומרת, meaning לתקן ולהשלים את החיבור. He came to finish off, to complete that connection by the בירור of this תעלומה, to connect that connection between the קדושה and the תחתון, by being מברר that תעלומה that he knows till then didn't happen yet. וממילא מובן הדיוק, we understand the דיוק, שדוקא שמועת מלחמת עמלק היא שהביאת יתרו. דוקא the fact that he heard עמלק is still fighting, ולא הניצחון של ישראל במלחמה זו, it's not that he heard the נס of the אידן winning. He heard that there's still missing, I still have to come, there is a need for me to come, and that's why he came. Could he know, he understood all these things? He heard the שיחה. He understood his role pretty much. Yeah, he understood what his role, he's going to play. It's tremendously ego... No, it doesn't mean because he understood this, he has ego. משה רבינו knew that he has to receive... I am the one that... Yeah, but it doesn't mean it's ego, because my ענין is קליפה, ממילא I can מברר it. It doesn't have to be ego. No, not at all. Otherwise, משה רבינו knew he has to receive the תורה. He had ego? He knew his power. Aha, he knew his power. It was power, or something else. It doesn't give it because he and he thought it's me. But someone else who'd have my כוחות, then my thing would be even better. ובזה יובן עוד ענין הדורש ביאור. This explains another thing which needs explanation. ידוע הכלל שסדר, we know the כלל, always you go higher in קדושה. על אחת כמה וכמה, certainly, שבזה היתה מסירת ענינים של בני ישראל במשך הזמן שבין יציאת מצרים למתן תורה. So too, certainly when the אידן came out of מצרים, to מתן תורה, they had to go higher and higher, obviously. שיצאו ממ״ט שערי טומאה, they started off very low. They were in the 49 gates of טומאה. They left it. ונתעלו בזה אחר זה, and they went higher and higher, עד שהיו ראוים למתן תורה, till they were able to receive the תורה. ולכאורה, הרי במאורע של הזמן ההוא היתה גם מלחמת עמלק. Look what happened. In between that stage of going higher and higher, somehow there was a problem. There was a מלחמת עמלק, שגרמה ירידה גדולה במדריגתם של בני ישראל, it caused them a great ירידה, עד שלמלחמה להשם בעמלק מדור דור, השם says, that's such a

terrible עמלק, he did such צרות to you, I'm going to remember it forever. So it doesn't fit to this. He can't ask a קשיא קשיא אויף א מעשה, this is what happened, it came. But everything is דאך מיט א סדר, and since the סדר is like this, some strange thing, why is this אריינגעהאקט in the middle? קריעת ים סוף is a נס, this is not a נס, מלחמת עמלק was not a נס. There was a נס, but that's not what they're talking, that's not what had, that's not what. A נס and something else. Not an accidental. No, they were a נס, the fact that they won over them is a נס. Surely it's a נס, but that's not what made him come. There were other miracles. יציאת מצרים didn't make him come. Not the נס of it, it's the מלחמה of it. ועל פי הנ\"ל יתיישב, based on what we saw this will answer, כי משום שמלחמת עמלק היא הסיבה והמדריגה לבירור דאומות זה על ידי יתרו, oh now we know! What made יתרו decide to come, and feeling that he still has to come to bring the בירור, the fact that he heard about מלחמת עמלק. שהרי עילוי דגילוי דעל ידי יתרו אפילו מגילוי דקריעת ים סוף, יתרו's coming is even greater than קריעת ים סוף. נמצא שגם מלחמת עמלק היא סוף סוף חלק מעלייה הכי נעלית, והכנה הכי עיקרית למתן תורה. So this is all since even though מלחמת עמלק itself is a ירידה, but since this was the cause that brought יתרו to come to the higher מדריגה, so it turns out that this coming of עמלק is like a הכשר, like a preparation to the עלייה, so automatically it's part of the עלייה. Why would עמלק make יתרו at that moment? We said, no, because יתרו saw that עמלק could still come, that made him decide to go to the מדבר, that he felt that we still need this connection of עליונים ותחתונים. What made him feel that it's not enough yet? The fact that עמלק came. Had it been just קריעת ים סוף, in his mind what would be? Waiting for מתן תורה, מתן תורה is the חיבור. Okay, we did the חיבור already, so now we're ready for מתן תורה. Then he heard עמלק came, oh, assuming that the חיבור is not finished yet, so I got to come. So עמלק made him come, so עמלק is part of the עלייה. When he came to, like that's part of קירוב? הקירוב של יתרו. ועל פי הנ\"ל יבואר מה שאמרו רז\"ל, now we'll understand the beginning of the שיחה this. חז\"ל

say, שגנאי הוא למשה וששים ריבוא שלא אמרו ברוך עד שבא יתרו ואמר ברוך ה'. It's an embarrassment for all the אידן that they didn't say ברוך till he said. The question was, I mean they said שירה. So the רבי said it doesn't mean they didn't praise ה', they certainly praised ה'. They didn't say ברוך. What's ברוך? ברוך מלשון המשכה. ברוך is to bring down. לשון חז\"ל המבריך את הגפן, it means to bend down the גפן, but ברוך means to bring down. ברוך ה' פירושו, המשכת הוי'. ברוך ה', ברוך הוי' means to be ממשיך אלוקות. והיינו שגילוי אלוקות שעל ידי שירת שירת עבודת משה וששים ריבוא, but the מדרש is saying that as much as משה רבינו did everything and the אידן by singing שירה, they brought down אלוקות, אף שהיא מדריגה נעלית עד מאד, it's a very high מדריגה, מכל מקום לא היה זה עדיין באופן של ברוך ה' בכל אלוקים. It still wasn't a המשכה into all עבודה זרהs. היינו, בתכלית ההמשכה עד למטה מטה ממש. It didn't come down all the way. כי הרי המציאות דלעומת זה לא נתבררו על ידי עבודתם, because of קליפה was not נתברר through their עבודה, כדוגמת עבודת צדיקים, like צדיקים are not מברר קליפה, עד שבא יתרו, יתרו came, ואמר ברוך ה'. What does that mean, not he said, it's not the word that he said, he did! He made the ברוך ה', he was ממשיך it. שעל ידו היה גילוי עליון דאור הוי' בתכלית שלימות ההמשכה, he brought it down all the way, עד לתחתון ביותר, to the lowest, which is נתברר בידיעתו, which was נתברר through him the חכמה דקליפה, ואז ניתנה התורה, חיבור עליונים ותחתונים. Then the תורה could have already been given, connection between עליונים ותחתונים. So the אידן didn't have this ability? Huh? The אידן didn't have this ability to do that. Exactly. So why is it a גנאי? To a certain degree. Like the word גנאי, I don't think the word, it doesn't explain, maybe the רבי does say someplace the word גנאי explains why it's called גנאי or maybe not. You know, according to the רבי's טייטש, גנאי is not a bad word. It's like a חסרון, or some, you know, we're saying the fact is you couldn't accomplish it, that's it. And it is a

חסרון. Not your fault, not blaming him, but it's still a גנאי. For a צדיק, could not be that way. Yeah, it's a גנאי for a צדיק that he can't be מברר שלוש קליפות הטמאות. Now it's not his fault, אדרבה, he's doing, exactly. ההוראה מכל זה לעבודת כל אחד ואחד, the הוראה by every איד, הענין דמתן תורה צריך להיות בישנו בכל יום ויום. Every day there is מתן תורה. נוסח הברכה we say נותן התורה, לשון הווה, השם doesn't give the תורה, He gives the תורה. וההכנה לזה עבודה דבכל דרכיך דעהו, what prepares us to מתן תורה every day? בכל דרכיך דעהו, not מצות, that we see השם in the גשמיות, in everything that we do our own. שיהיה קשור ודבוק בהוי' דייקא ולא רק בעניני קדושה, should be connected to השם דייקא not only in קדושה, אלא בכל דרכיך, your things, גם בעניני רשות, things which are not קדושה, ולא רק בעניני רשות הקרובים לקדושה, not only in רשות which is close to קדושה, אלא גם בעניני רשות הרחוקים מקדושה, even things which are far from קדושה, בדוגמת מלחמת עמלק שגם היא היתה בעצם הכנה למתן תורה. סוף סוף מלחמת עמלק was also a preparation to מתן תורה, and עמלק is not close to קדושה, it's far. אולם, so you טאקע have to do that, that means the ענין of יתרו. But before יתרו, there was already a beginning. What was that? קריעת ים סוף. Did עמלק realize that he's also doing the שליחות of השם? I don't know if he realized. So בכל דרכיך דעהו in קליפה ודאי. Yeah, but they're opposite. Watch out with תורה, obviously not תענוג אסור. Figure out how to... Yeah, yeah. אולם לפני זה, but before that, צריך להיות עבודת קריעת ים סוף. Before that you have to do קריעת ים סוף. What's עבודת קריעת ים סוף? הוא עבודה בענינים שבקדושה כנ״ל. In קדושה גופא you have to bring אלוקות into the lower מדרגות. Like קריעת ים סוף we said is like, a combination of עליון and תחתון, but what kind of תחתון? It was in קדושה. So first you got to do it in קדושה. זה נותן כח ושרש למלחמת עמלק, הבירור בעניני הרשות. Once you have it in קדושה, now you can go down lower to רשות. And that's the פשט תפלתי סמוכה למטתי. First you have to have תפלה. Now תפלה is also בירור of גשמיות. What are you asking the אייבערשטער for? For food, for money, for health, for this. So that's גשמיות. And then after that what do you do? But the גשמיות which is close to רוחניות, is דאווענען. Then you go to eat. לאחר זה בית הכנסת ובית המדרש, and like, לאחר זה, that means דרך ארץ. It says like this: The תפלה is right next to the bed, which means the תפלה is right after you wake up. The first thing you do is דאווען. Then you go after, instead from the שול you go to the בית המדרש, and that's all, that's all doing a בירור in עניני קדושה. And then you go to דרך ארץ, then you go to do your own thing. סדר אדם בכל יום, the סדר is always like this.

ראשית עבודתו משנתו, when you wake up in the morning, מודה, כללי של הנשמה, מודה אני לפניך, that's generally done. לאחר זה בא סדר עבודה דתפלה ולימוד התורה, then you get involved in learning and דאווענען, which is קדושה, ואחר כך פת שחרית, then you first eat breakfast. אלא שאם רגיל בו אוכל קודם הליכה לבית המדרש. Now when do you eat? Nothing is before דאווענען, you're not allowed to eat obviously in הלכה. So do you eat it after דאווענען before you learn or after learning? So he says if you have to you could do it before you learn. מי שהיא מי ש כדי שיהיה בריא וחזק לעבודת בוראו, so you should be strong to serve השם, כי הלימוד בבית המדרש אין לו קצבה, even though you come into the ישיבה and when you learn in the ישיבה there's no end to it, you never know how long it will be. אז ממילא you have to eat before. משא״כ תפלת צבור בבית הכנסת, but in שול you know it's going to be a certain amount of time, so you're not afraid, so you don't eat before it. But the bottom line is first you start off with learn דאווענען, then you go to learn, question of breakfast whether it's, okay, but it's all part of of of your דאווענען and learning. And then... How about if you wake up a couple of times during the night, do you say anything? Say מודה אני? I don't know. Do you say מודה אני if it's 2:00 in the morning or 4:00? You wash, but he tells to wash. We're talking about words of the אייבערשטער. No, well, do you say, can I say, wake up three times during the night? I think you should say... Personally what I do, I do wash, yeah. No, if that's the right thing, I don't think you have to do that. So then you

go to עניני רשות. Then you go and do, go to work. Which means, טייטש איז, מתחלה צריך להיות גילוי הארת הנשמה על ידי תפלה ותורה, first your נשמה have to shine. That means a גילוי of אלוקות, like we said by מתן תורה, is a הכנה, in תורה, in דאווענען and learning. ורק אחר כך אפשר להמשיך הארת הקדושה גם בענינים הגשמיים. Then you could also bring down in גשמיות. והנה הנ״ל הוא סדר לרובא דרובא. This is the סדר for most people. תורה על הרוב תדבר, the תורה is talking about most people. שבמשך כל היום בכל זמן פנוי שלו ילמד תורה. At any, any special time, any I mean open times, free time, you learn תורה. אדרבה, זה עיקר תלמוד תורה שלו. That's the main time when you have when you learn תורה, when you have extra time and you כאפ אריין and you learn. כי תורה ענינה הוספה שלא, תורה is to add, לא רק דבר הקבוע בשוה בכל יום באיכות ובכמות. Any סדר you have, a normal סדר, that's not enough yet. הוספה? הוספה is to add. Got to add, you have to add, to over over that דבר קבוע, over that set time. אבל נוסף על הנ״ל, so this is the סדר by normal people, reg- most people, but there's in addition, ישנם כמה חלוקי

דרגות הן ביששכר והן בזבולון. You have יששכר and זבולון, and you have different דרגות by them. יש שמחמת תורה שלו בכל יום הוא רק פרק אחד שחרית ואחד ערבית. Some with the תורה when they get is is one פרק. Some סדר קדושה שבסוף התפלה, you just say קדוש קדוש at the end of דאווענען, קריאת שמע שבתפלה, you have the פרשת התמיד, all these different levels of what you're יוצא תלמוד תורה. איגם פרשת ברכת כהנים as we say, שלאחר הברכות, after the ברכה, כל התפלה שבהם, השחר, ברכות השחר with all the תפלות. והעבודה באחד האופנים הנ״ל, the עבודה in any of these אופנים are הרי היא הכנה לגילוי דמתן תורה, that's the הכנה to מתן תורה, which is אנכי הוי׳ אלקיך. Not אלקיך the הוי׳ becomes your כח, וכח החיות שלך. Page? Which volume? Page 50. 50, thank you. And if you see that the last two, three paragraphs are very short, they're very not clear, very few words, because the רבי wrote it. Yeah? The רבי wrote them himself. Fixed the words and put in, dumped several things. Probably see the רבי's... wrote it. But very short is, and what's more אויסגעשריבן is because the people wrote it. So what does that mean? That, געוויס, someone submitted it and then he added on the last part? No, he checked over the whole thing. Yeah, and many times he added a paragraph, he changed over. And when he added a paragraph, they they just like Yeah, yeah, after after you had like this. After that was like he and this this is part of it. אויס... אויסגעשריבן? I mean, repeat אויסגעשריבן? What was the word that you went like this? אנגעשריבן. אנגעשריבן? אנגעשריבן, he wrote it. אנגעשריבן. Yeah. Okay. יישר כח. יישר כח. But then we come to מתן תורה? I thought we already came. We went to the בית מדרש, you have to say ברכת התורה. No, you have ברכת התורה, but not מתן תורה. ברכת התורה, I mean Not מתן תורה. We didn't get מתן תורה is the גילוי that you have, you know, huh? After you do all these הכנות, yeah. Yeah. When is that? About what time of the day does that happen? Anytime you start. What, do we have it like now, maybe? I mean Maybe, yeah. We don't have a שיחה שיעור, do we, still yet? I mean, where? We have to have one everyday then. יישר כח. Is this a שיחה שיעור?