פריערדיקער רבי gave out a מאמר for יו\"ד שבט, for שבת, that year יו\"ד שבט was שבת. He gave out a מאמר to print for that day. What was special about that day then? יו\"ד שבט is the יארצייט of his grandmother. י\"ג שבט is the יארצייט of his mother. So he gave out a קונטרס that had two מאמרים in it, a המשך, one המשך, but two מאמרים. The פריערדיקער רבי gave it out. Actually, you have to know the truth, he did not write the מאמר then. People say he wrote the מאמר for יו\"ד שבט, he did not, that was an old מאמר. He just changed the beginning to start with באתי לגני. It's another מאמר from the years before, and he just took the same מאמר, and changed it over, and he printed it for יו\"ד שבט. That מאמר didn't start, but here the פריערדיקער רבי changed it, and made it start with באתי לגני, and changed the beginning, and then the rest of it is the same exact words of the מאמר that he wrote what is it, 25 years before that? 20 years before that? And it wasn't published. The מאמר was, some people had the מאמר, but it wasn't published. No, those the people who had it had it. Those מאמרים בכלל were never published. The פריערדיקער רבי said a מאמר, and he wrote a מאמר, and he gave it out. Not gave out, people had it. So now, before, he actually gave out this מאמר again for יו\"ד שבט with a different beginning. The

מאמר had is actually four מאמרים, it's a המשך of 20 אותיות. Each אות, each מאמר has five אותיות. And the plan was for יו\"ד שבט and י\"ג שבט is two מאמרים, each one five, and then for פסח and ב' ניסן would be the other part, another five and five. And this, he put the beginning, באתי לגני, and the second מאמר, היושבת בגנים. לפועל, he was מסתלק that שבת. So later on, for פורים and ב' ניסן, the המשך of the מאמר came out, the other five more אותיות and the other five, without the beginning. Because the פריערדיקער רבי wasn't there at the beginning, but that's the המשך. So the רבי made himself a סדר that every year he would explain the next אות. So תשי\"א, the first year, he explained the whole מאמר was based to explain the first סעיף, the first סעיף of the מאמר. תשי\"ב he explained the מאמר explained the second אות, תשי\"ג the third, and תשי\"ד the fourth. And that's how it went on until תש\"ל. Then, after it was finished, all 20 אותיות, the רבי started over again. תשל\"א he, at תשל ל\"א, he explained the first אות again. תשל\"ב, like ל\"ד was the fourth אות again. So from that we understand that when the 20 years are over, it starts over again. Now, this תשנ\"ד,

we're back to the fourth אות. So what חסידים do is, they learn the two מאמרים that the רבי... those מאמרים that the רבי said on that אות the earlier times. So here we have two. We have תשי\"ד the מאמר, and this they printed last year, I mean last week, in the דבר מלכות they printed all three, the מאמר of תשי\"ד, תשל\"ד the רבי said on the same אות two מאמרים, because that year יו\"ד שבט was שבת, so the big פארברענגען of יו\"ד שבט was מוצאי שבת, like this year, like this year. So שבת afternoon he said the מאמר באתי לגני and explained that fourth אות. מוצאי שבת he repeated the מאמר again. But when he repeated the מאמר again, was with changes. Some years when this happened, he said the second מאמר was much longer than the first, sometimes the first was longer than the second. In this case, the first was longer than the second, that's why he chose the second, because it's shorter. Same תוכן, but שינויים, besides that it's same תוכן with less things because the other one is longer, but there's שינויים, there's also different ווערטער here that the other one doesn't have. This was, as you say, it said here, מוצאי שבת קודש פרשת בשלח יו\"ד שבט, מאמר ב'. And all three were not מוגה. The

רבי was מוגה the מאמרים, תשי\"א was מוגה, they asked him, תשי\"ב, תשי\"ג, and תשי\"ג actually, משה דובנסקי was the one that asked him to be מוגה, and the רבי listened to him as מוגה. The next years the רבי didn't wasn't מוגה the מאמרים, he didn't was מוגה. I remember תשל\"ד, I remember in the middle of the פארברענגען he gets up to the רבי after יו\"ד שבט, one of the פארברענגענס, and he says to the רבי, as the רבי, the רבי זאל מוגה, because he asked תשי\"ג and the רבי listened, the רבי זאל מוגה זיין the מאמר of באתי לגני. So the רבי was very like, what's this? Mind your business. He didn't like it. So the רבי answered him, \"און די אלע אנדערע קענסטו שוין?\" So he asked him, out loud, I could hear, \"And all the others you know already?\" Yeah. And he answered, \"Yeah.\" Yeah. Well, he thought the רבי meant all the other מוגה'דיקע. How many מוגה'דיקע? There are three מאמרים, so he טאקע knew it inside out. But I think the רבי didn't mean that. All the other מאמרים, I'm not sure. Who knows what he meant. But the רבי wasn't מוגה. The רבי wasn't מוגה. משה דובנסקי. Anyway, so these are בלתי מוגה. So the ones for the weekdays at least there is tapes, the ones for שבת, it's the way the חוזרים remembered. This one is from tapes. For a while. Then the

last few years they started last sixty the Rebbe started... No, בזמנים זמנים the Rebbe was מגיה one מאמר here, one מאמר there, they got you know, but very, very seldom. Then he started מגיה'ינג every once in a while very That's where why we have the ספר המאמרים מלוקט. Six. That's all That's all from the later years. It's all מוגה? It's all מוגה, yeah. ספר המאמרים מלוקט is all מוגה. It's all מוגה. That's They took all the מוגה'דיק and put them into ספרים. Originally it was six, now they made a different סדר, they made it four volumes, yeah. No, no, that's The מוגה'דיק The Rebbe was At the end, א מול א מול, they got They smuggled into the Rebbe, and the Rebbe, listen, he was מגיה, if he had I guess if he had a moment to do it, he was מגיה. The end, the last few years, became a סדר for every יום הפגרא, רב יואל would prepare a מאמר from an old מאמר, and the Rebbe was מגיה. He stopped saying מאמרים, because the last few years he didn't say מאמרים at all, but at least he started being מגיה old מאמרים, so רב יואל prepared it for the Rebbe to be מגיה, and the Rebbe was מגיה. And that's where you got these four or six volumes of ספר המאמרים מלוקט. Hear a מאמר, yeah. Besides the אלטע רבי, the other רביים wrote the מאמרים themselves. There were הנחות also, people wrote down from what the Rebbe said, but the מאמרים the Rebbe wrote. The אלטע רבי didn't. The אלטע רבי wrote תניא, he didn't write That's why they called it תורה אור and ליקוטי תורה, תורה שבעל פה of חסידות. תניא is תורה שבכתב, because the אלטע רבי wrote it. And תורה אור and ליקוטי תורה the אלטע רבי didn't write. The אלטע רבי said it, and the צמח צדק or other people wrote it down, and the Was it different? Many of them the אלטע רבי was מגיה. The אלטע רבי looked it through and made שינויים, made הגהות, but people who wrote it down were reliable people. Or the מיטעלער רבי wrote it, or the צמח צדק wrote it, or the מהרי\"ל wrote it, the אלטע רבי's brother. Even ר' פנחס רייזעס, ר' פנחס רייזעס right word for word he would listen and he was a חוזר and he could חזר it word for word. And in middle of the מאמר when the אלטע רבי sometimes used to fall to the floor in דבקות and roll on the floor, he would roll along with him to hear what he is saying, because he would continue saying the מאמר in דבקות. That's how ר' פנחס רייזעס was. Then you have other חוזרים who wrote the מאמרים. There's a ספר called מאמרים הנחות הרב, הנחות ר' פנחס, then you have others. So there were But they're all reliable, and the אלטע רבי chose from thousands of מאמרים, he chose דווקא these מאמרים for תורה אור and ליקוטי תורה. The צמח צדק chose these מאמרים. Okay. A lot of times he would say a מאמר מיוסד on their מאמרים, but this was a special סדר. The first year he started, and he was going to be מבאר the first אות, and next year the second אות, and that's how it went on for all the years that the Rebbe was מבאר another אות. That means that if you learn that אות alone and then you learn the מאמר, you'll see how he goes through the whole אות and gives ביאורים and explains it. Yeah. But

every מאמר every year that's what you saw the מאמר started with the same words, באתי לגני אחותי כלה. The אייבערשטער says, 'I came to my garden, my sister, the כלה.' What's the garden? The בעל ההילולא So the בעל ההילולא means the פריערדיקער רבי brings in the מאמר שיו\"ל ליום ההילולא, the מאמר that he gave out to the יום ההילולא, to the day of his יארצייט. He gave it out. The Rebbe doesn't write he wrote for his יארצייט, for his He gave it out for the day of his passing, he gave it out before the day of his passing. מה שכתוב בשיר השירים על הפסוק, he brings in the מאמר what it says in שיר השירים on this פסוק, לגני, the word is לגני, what does לגני mean? לגנוני. לגנוני means my special place, my beloved place. למקום שהיה עיקרי בתחילה, the place where my עיקר, where mainly I was before. So the אייבערשטער, 'I came back.' When did he say that? So he says, עיקר שכינה בתחתונים היתה. Originally, God Originally when the אייבערשטער created the world, the main part of the שכינה was down here. So down here is the place for the עיקר שכינה. ואחר כך, afterwards, you know, על ידי חטא עץ הדעת והחטאים שאחר כך, and then through the חטא עץ הדעת and the rest of the עבירות, נסתלקה השכינה נסתלקה מלמטה למעלה, the שכינה went away from here higher. Yeah. No, no. Yeah, first of all, לאו דווקא. לאו דווקא, that light was taken away earlier. There's a big מחלוקת when it was taken away. No, but the world was still תחתונים, it was a גשמיות'דיקע world. תחתונים here means a a גשמיות'דיקע world. No, not at No, no. So, and it there since there are seven heavens, so the first חטא, it says in the original of the באתי לגני, the שכינה left the ground, earth, and went to the to the first heaven down here, and then through the next עבירה, it went to the next one, till finally it went up all the way to the seventh heaven. ואחר כך היו מעשי צדיקים, and then the צדיקים worked. החל מאברהם, starting from אברהם who was the first, שהוריד את השכינה מרקיע ז' לו', he brought down the שכינה from the seventh to the sixth. וכן הצדיקים שלאחריו, then the next צדיקים one brought it down from the sixth to the fifth, and all the way down, עד למשה רבינו שהוא השביעי, till משה רבינו who is the seventh, וכל השביעין חביבין, all sevenths are beloved. So there's מעלה of משה רבינו, שהוריד את השכינה מרקיע א' על הארץ, he brought down the שכינה from the first רקיע, from the first heaven, sky, whatever you call it, down to the ארץ. And that's what that אייבערשטער says, באתי לגני, 'I came back, I came back to where I was originally.' And when was that? By מתן תורה or by the building of the משכן. על זה נאמר, and on this it says, צדיקים יירשו ארץ וישכנו לעד עליה. The צדיקים inherit the ארץ, and וישכנו פשוט פשט is they live לעד forever on it. But חסידות טייטשט, היינו, שבני ישראל, it goes on אידן. Who are the צדיקים? אידן, all אידן. ועמך כולם צדיקים. The אידן are all צדיקים. ממשיכים ומשכינים בחינת עד בארץ. When it says צדיקים יירשו ארץ וישכנו לעד עליה, you טייטש, וישכנו לעד עליה פשוט פשט means they live forever on it. But טייטש is different. וישכנו means they're משכין, they bring down. What do they bring down? עד. עד goes on the אויבערשטער. So they bring him down, צדיקים, whatever משה רבינו did, in a general way all צדיקים do it always. What do they do? They bring down the שכינה all the way down על ידי עבודתם. No, no. Because it says וישכנו, that's why it says משכינים. All right, but בכללות it's the same thing. Yeah, בכללות it's the same. Yeah, yeah, that's that's why the אויבערשטער is called עד, שוכן עד ומרום וקדוש. So the אויבערשטער is called עד, and he is נמשך, he's שוכן down here. Who makes him being שוכן down here? The צדיקים. Just like originally the צדיקים, those seven צדיקים brought him down, בכלל צדיקים do it, they ממשיך more of the שכינה down here. Yeah, אברהם, יצחק, יעקב, not דוד, no, that's not דוד. It's חנוך, שם, before אברהם, right, no, so, yeah, so קהת, עמרם, I think עמרם, no? עמרם. Still not seven. Yeah, there is seven, yeah. אברהם. יוסף? No, לוי, קהת, יוסף, לוי, oh, I don't I don't even think they count יוסף. אברהם, יצחק, יעקב, לוי, לוי, קהת, קהת, עמרם, משה, I think עמרם and משה, yeah. So they and so כל צדיקים bring down the שכינה down here, the בחינה of עד, the level of עד, the שוכן עד. על ידי עבודתם, through their עבודה the אתכפיא סטרא אחרא. Now here it says, how do you bring down the שכינה? Through the עבודה of bending the סטרא אחרא, המביאה אחר כך לידי אתהפכא סטרא אחרא. First you start off with אתכפיא סטרא אחרא. First you bend the סטרא, you fight in the סטרא אחרא, and you get away from it, but then you reach a level of אתהפכא, which means you change the סטרא אחרא for קדושה. וכדין, and that brings שכינה down, וכדין, like it says in the זוהר, שעל ידי זה אסתלק יקרא דקודשא בריך הוא בכולהו עלמין, the true אתכפיא סטרא אחרא. Can you be a little quieter, please? It's שיעור ברבים. So it says in the זוהר that through the עבודה of אתכפיא סטרא אחרא, that's the לשון of זוהר, כד אתכפיא סטרא אחרא אסתלק יקרא דקודשא בריך הוא בכולהו עלמין, that through this אתכפיא, bending the סטרא אחרא, על ידי זה אסתלק יקרא דקודשא בריך הוא בכולהו עלמין, so the יקרא means the כבוד, the glory, the אור אין סוף of the אויבערשטער, comes down into all the worlds. That means that shows that אתכפיא brings down the שכינה down here. שזהו גילוי אור שהוא בכולהו עלמין בשוה. When it says they'll get in the מאמר he טייטשט not only he brings it down into all the worlds, but he says what level of אור comes down, the אור הסובב כל עלמין, the level of אור which is בכולהו עלמין בשוה, which is all which is בחינת סובב כל עלמין, the level of סובב, שהוא בחינת רוממות, and that level סובב, the difference between סובב and ממלא is, a ממלא is that comes into a פנימיות. סובב is something that stays above. That's why לכן נקראת המשכה זו בזוהר בלשון אסתלק, because לכאורה the לשון seems to be Usually we טייטש אסתלקות means to go away, and here it's the זוהר is trying to say that אתכפיא סטרא אחרא אסתלק יקרא דקודשא בריך הוא בכולהו עלמין that comes, so why does it use the word אסתלק? אסתלק means to go away, because going away means separate, separated. The אור that comes down is such an אור that stays separated from the world because it's a אור הסובב כל עלמין. המשכה of of רוממות, of רוממות. It's an המשכה that comes in a form which stays removed. ולכן לאחר ירידת השכינה לארץ,

therefore after the שכינה came down, היה הציווי על עשיית המשכן. That's when the אויבערשטער commanded to make the משכן. What's the connection? Because since this brings the המשכה, so the אויבערשטער said, now bring me down, bring me down to where? Make the דירה for me. Because באמת when we use the word דירה בתחתונים, see by us learning חסידות we're so used, what's פשט the אויבערשטער wants a דירה בתחתונים, where is the דירה בתחתונים? Oh, when you learn תורה, you do מצות, you bring, in פשוט פשט in מדרש it talks about the משכן. The אויבערשטער said make me a משכן because I want a house down here. I have a house up there, the אויבערשטער sits in higher עולמות, and I want a דירה בתחתונים, so it goes on the משכן. From there it also goes on everything, so here he says that through this ענין it's ממשך the שכינה, that's why the אויבערשטער commanded to the משכן, ושכנתי בתוכם, where the אויבערשטער lived in. שבו היה זה עיקר עבודה. In the משכן itself, what was the main עבודה? ענין הקרבנות. What's קרבנות? So קרבנות is גשמיות. פשוט, take an animal, but it has a deeper meaning, שהוא ענין הקרבת כל הכוחות וכולי. It represents the fact that the person takes all his attributes, all his כוחות, and he brings it closer. The word קרבן is מלשון קירוב. He brings it closer to the אויבערשטער. And אפילו על פי פשט it's like that, cuz the רמב\"ן says that when they brought a קרבן, the guy who brought the קרבן was supposed to have in mind that whatever is done to the בהמה really is supposed to be done to him, because I deserve, I should be geschacht, my blood should be sprinkled on the מזבח because I don't really do the right thing. It made him have a חשבון הנפש which brought him closer to the אויבערשטער. And it goes all the way high, the קרבנות such a high מדרגה, it says in the זוהר, that that רזא דקורבנא עולא עד רזא דאין סוף. The secret of קרבן goes not סתם to a certain מדרגה למעלה, it goes to the secret of אין סוף, all the way to the אויבערשטער himself. על ידי זה נעשה נחת רוח לפניי שאמרתי ונעשה רצוני, and the אויבערשטער says, \"Because you do that, I have a pleasure of what you listen to me.\" And that's, what's the פשט? The אויבערשטער says, \"I have pleasure that you listen to me.\" Why דוקא by קרבנות? Every מצוה you listen to the אויבערשטער, so why does it say נחת... ריח ניחוח? No, no, it never makes sense. You do a מצוה, so it's very good, and and the אויבערשטער has, I enjoy, it has נחת רוח. If so, as much as the אויבערשטער has נחת רוח from every מצוה, by קרבנות it's more. It's not only because קרבנות is a fire and brings out a smell that you could say the words ריח ניחוח fits to a קרבן, but it's more than that, because the level of קרבנות goes up higher than every מצוה. קרבנות go to רזא דאין סוף, the secret of אין סוף. שהוא ענין המשכה ממעלה למטה. The אויבערשטער says, \"I'm happy.\" That נחת that the אויבערשטער has, that מדרגה is נמשך למטה through the ענין of קרבנות. עד שזה makes ושכנתי, במקדש, עיקר מקדש, וגם בתוכם. Makes ושכנתי in the משכן or the מקדש, and גם בתוכם. The פסוק says, ושכנתי בתוכם, בתוכו של כל אחד ואחד מישראל. The famous מאמר חז\"ל, בתוכו לא נאמר, it doesn't say I will dwell in it, I will dwell in them, means כל אחד ואחד. This is one of the places where the לשון always is brought חז\"ל, and this is not found in the גמרא or in the מדרש, but the רבי writes that you could say חז\"ל even on the later on the later צדיקים. It's brought down in לקוטי תורה, and it's brought down in ראשית חכמה and in the אלשיך and the של\"ה, so you could call חז\"ל, they're pretty fine people. No. No, no, people think so, does not. Does not. So you say חז\"ל, not... No, חז\"ל nah, so when we say חז\"ל, what's חז\"ל? חכמינו זכרונם לברכה. They are חכמים. Here it says רז\"ל. Uh? Here it says רז\"ל. Oh, רז\"ל, רבותינו זכרונם לברכה. It's plainly It makes more sense than... No, but this is before this, the של\"ה, this is אלשיך. וממשיך בהמאמר, and he continues in the מאמר, שבזה שנתבאר שצריך להיות עבודה דאכפייא ואחר כך אתהפכא סיטרא אחרא, he said before that in order to bring the שכינה down you have to do אתכפיא סיטרא אחרא and אתהפכא, על פי זה you will understand מה שהמשכן עצי שטים, דוקא why the משכן was made of עצי שטים. משום, like it says, ועשית את הקרשים למשכן עצי שטים, you make the boards for the משכן should be from cedar wood, עצי שטים. Why? Because the שטים is מלשון נטיה. The word שטים means to turn. It's a טייטש of the word. היינו נטיה מדרך הישר. You have a normal way, straight, and you turn away from the straight way. והיינו שהעבודה בשט בשטות, שטות דלעומת זה על ידי אתכפיא סיטרא אחרא יהיה שטות דקדושה. If you want to work with the שטות, why is שטות stupidity called שטות? Because the word שטות means to turn. Stupid means there is a normal way, a middle way, and when you do things which are stupid, you're turning away from the normality. אלא מאי, there are two types of שטות. There is שטות that you turn away למטה מטעם ודעת. טעם ודעת, normal it's being a שכל, you do things. You do stupidity, you are lower than טעם ודעת. Then you can do שטות למעלה מטעם ודעת, you do things that are for קדושה, which also don't make sense to you, but you do it because you want to help, you do it for the אויבערשטער. So how do you work with סיטרא אחרא? You have to be אתכפיא סיטרא אחרא. What's סיטרא אחרא? סיטרא אחרא is שטות. Why is it שטות? It's not normal. It's lower than normality. So therefore in order to get rid of that, you have to have שטות דקדושה. שזהו ענין עצי שטים של משכן, that's the רוחניותדיקע explanation why the משכן was made with עצי שטים. שזהו עבודה שלמעלה מטעם ודעת, it's an עבודה which is higher than שכל, שעל ידי זה נשלמת הכוונה של ושכנתי בתוכם. By an עבודה למעלה מטעם ודעת that's when you get the real ושכנתי בתוכם. וממשיך לבאר בפרק הרביעי, and it comes to the fourth פרק,

which is the פרק of this year, he continues to be מבאר. Why is he continues? So the רבי says, what's he doing? What he's going to say is that we said the נפש הבהמית, we have a problem, the נפש הבהמית comes on נפש האלוקית and tries to get and fight to cover up on the קדושה of the נפש האלוקית. That's the שטות דלעומת זה, that's the קליפה. So we have to fight it. So what the רבי is staying that לכאורה, אך עשה סטייה מדרך הישר, we're saying we have to change that by שטות דקדושה. But if you already turned away lower from the middle way, from the right way, איך אפשר לחזור ולעשות ולעלות על דרך האמצעית ומזה? Well, how is it possible, if you turned away, what brings you back? Why would you go back? ועל אחת כמה וכמה שנטה שטייה נטייה דקדושה, not only you should turn back to קדושה, but you should turn back נטייה שלמעלה מטעם ודעת. Because you can have קדושה which is in middle. If you do everything על פי הלכה, you're in the middle. You're doing the middle right thing, you're דרך הישר. שטות שלמעלה מטעם ודעת means to do לפנים משורת הדין, to do more, to do things which are beyond you. כמשל, a person is able to give צדקה a dollar. If he gives a dollar, he's doing everything על פי הלכה. What you really should do is go beyond your כחות and give more. That's שטות. That's שטות, but it's שטות דקדושה. So,

how are you able to reach the level of שטות דקדושה? When you do לפנים משורת הדין, just to give you an example, the גמרא says, על מה חרבה ירושלים? Why was ירושלים destroyed? So the גמרא says, על שהעמידו דברי דבריהם על דברי תורה, because they did everything על פי תורה. So what? They're on the תורה, good! What's the problem? ולא עבדו לפנים משורת הדין. They didn't do לפנים משורת הדין. And that's a reason to destroy the בית המקדש. It fits to this מאמר, because the בית המקדש and the משכן that is עבודה שלמעלה מטעם ודעת, the higher דרגא. If you only stick to the middle, and that's what people mean. I know there's a person here I was speaking to, some people not so careful in things, he says to me, \"We do everything על פי הלכה.\" Sounds very good, but what he really meant was, \"We do only על פי הלכה, nothing more.\" If על פי הלכה you could walk with short pants and שפיצניקלס ווייס איך, we'll do it. That's what he said, \"We do everything על פי הלכה.\" It sounds at first glance, like the גמרא says, העמידו דבריהם על דברי תורה, they did everything על פי תורה, and that's חורבן בית המקדש. Or like the רמב״ן says the לשון, a person could be a מנוול ברשות התורה, you could be a disgusting person צו להכעיס, and על פי הלכה you're fine. So this is שטות. So he's asking if you already got away to the למטה מטעם ודעת, how is it possible to get back? That's what the פריערדיקער רבי continues in the מאמר in the beginning of this סעיף of this week, of this year, I mean, שזה שהנפש הבהמית מכסה על נפש האלוקית, this that the נפש הבהמית covers up on the נפש האלוקית, דהיינו רוח שטות, which when it covers up means he makes you do an עבירה. Why? For the גמרא says, על זה אמרו רבותינו ז״ל, רז״ל, אין אדם עובר עבירה אלא אם כן נכנס בו רוח שטות. A person will never do an עבירה unless he becomes stupid. שמכסה ומעלים, and it covers up. In the previous אותיות the פריערדיקער רבי explains what this רוח שטות, what the fact that רוח שטות comes to him. The פשט is like this. No איד wants to tear himself away from the אייבערשטער בעצם. How

does a person do an עבירה? Because for some reason he makes a mistake and he thinks, \"I'll do an עבירה and I'll still be connected to the אייבערשטער, just as good.\" That's a שטות! That's not true! Because the way he explains the מאמר, when you do an עבירה you cut yourself off to a certain degree. We're going to go on בעצם. That's the whole purpose of the מאמר here. But you cut yourself off. That's a רוח שטות! That's the stupidity! That's נכנס בו רוח שטות. That's why it says there, when even people were not פרום, when it came to קידוש השם, they gave up their life. It makes no sense. The פשט makes no sense. They didn't care about the אייבערשטער, מחלל שבת, so they don't care, and they knew the אייבערשטער said to keep שבת, they didn't care. So when they told them to do עבודה זרה, לשמד, why'd you give up your life? What do you, you don't care about the אייבערשטער! Because the whole reason they did עבירות is because of the רוח שטות, מ'קען זיך איינרעדן, they could think no problem. No one is going to think if you bow down to עבודה זרה that there is no problem. Then there is no שטות! There is no שטות, automatically you do the right thing! Because even when you do the עבירה, it's not because you don't care. You care, but you make a mistake. It's a סתם משוגעס, stupidity. So he says, so then this מאמר explains that when the נפש הבהמית covers up on the נפש האלוקית and האקט אריין אין אים a רוח שטות, הוא רק על המידות דנפש האלוקית. So you

could think that, \"Oh, my עצם is always connected, I don't have to worry about...\" No, no, no. That's the שטות also? No, because Say that all those other מדרגות are important? Well, listen, this is what the מאמר talks about actually. So he says, when it covers up, it's only on the מידות of the נפש האלוקית, אבל לא על העצם דנפש האלוקית. The עצם of the נשמה the נפש הבהמית cannot cover, cannot conceal. So even when it covers up is the מידות, which means you have the עצם of the נשמה, then you have the details, the שכל of the of the נשמה, when you want to learn and understand תורה and understand אלוקות, the מידות of the נפש האלוקית. So the cover-up is on, or using other words חסידות, on the גילוי of the נשמה. These are גילויים, superficial, outward things of the נשמה. There it could cover up, but on the עצם not. Because if this is very very often involved in the very deep philosophy on the עבודה זרה ככולה, yeah, so the כוונות should be involved in a סתירה. נו, we'll talk about that. as well, not only לייחד שם שמים. No, don't No, it doesn't mean דווקא מידות. It only means not the עצם. חב״ד and so on and so forth. So the

whole, without Yeah, all the גילויים. ומזה מובן, and with that we understand, שכאשר עבודה מגלה את עצם נפש אלוקית, that the whole העלם והסתר, the whole concealment is only on the מידות. So when it if you are able to reach into the עצם, אז איז מתבטל ההעלם והסתר. No more העלם והסתר, because we said that in the עצם there is no העלם והסתר to begin with. So if you're able to go away from the the העלם והסתר, because you reach you do something to reach into the עצם, then you're able to get rid of the העלם והסתר. וממילא יכול להיות התוקף שלמעלה מטעם ודעת. So automatically you could have the thing of higher than שכל. Why? Because מצד the עצם there is no concealment. Okay. So once you reveal How it goes on the מידות of the נפש אלוקית, could cover, but not on the עצם. That's whenever No, the עצם is always there. It's just גלוי when like קידוש השם, but these things. Yeah. Once you reveal the עצם, all the other Automatically, that falls off. ממילא, it falls off from everything. אך עדיין, so I can be able to, you have to understand, איך יכול להיות העלם והסתר אפילו על המידות של נפש אלוקית? How is it שייכות that the נפש הבהמית should have the ability to cover up even on the מידות of the נפש אלוקית? הרי בגלוי על נפש אלוקית, איתא בתניא, in תניא it says on the נפש אלוקית, שהנפש השנית בישראל היא חלק אלוקה ממעל, והוסיף ממש. The לשון, חלק אלוקה ממעל, of תניא is a לשון from a פסוק in איוב. And the אלטר רבי adds the word ממש. It's also not his חידוש. There's a קבלה ספר from a תלמיד האר״י ז״ל called שפע טל. There he says חלק אלוקה ממעל ממש, which means that the נשמה is part of the אייבערשטער. אם כן, גם בנוגע למידות הנפש האלוקית, אינו מובן. So even concerning the מידות of the נפש אלוקית, we can't understand. איך יכול להיות בעולם עניין, how could there be something in the world, שיכול להעלים ולהסתיר, that could cover up, וכל שכן וכל שכן לנגד, on the עניין of a נפש אלוקית, שהוא אלוקות? נפש is אלוקות, we said, okay? חלק אלוקה ממעל ממש. How could anything cover up? And the main קושיא is, how could anything go against? If the whole מציאות is the אייבערשטער, how could anything cover up on the אייבערשטער, if the עצם of the נשמה is the אייבערשטער? And he explained, והנה אפילו בנוגע לעולם, even concerning the וועלט itself, שהוא מלשון העלם והסתר, the וועלט was created in a form of concealment, מביא רבינו הזקן, זכרונו לברכה, בשער היחוד והאמונה, the אלטר רבי explains באריכות בשער היחוד והאמונה. By the way, in every מאמר of באתי לגני, every year, the רבי brought something from every one of the רביים, from the בעל שם טוב on, all the רביים. The later years, he even brought from his father. Okay. The Rebbe says אז ער פירט זיך, then it is מפקיע, right? Yeah. Yeah. So the עצם was affected? No, not affected affected. That's not that, my goy Not affected affected. A goy by השגחה פרטית inside him is because the עצם is there. מפקיע wouldn't even be part of a מנין. It's משומד, that's it, it's מפקיע. So the world that's covered that covers up, that's just our brains. Well, we were created to see that. That's it. But we're the we're we're the world. We are the Yeah. So the

אלטר רבי explained in שער היחוד והאמונה, שכשם שמידת הגדולה, the אלטר רבי says like this: there's לך ה׳ הגדולה והגבורה, they're all these מידות that are mentioned. The עניין of גדולה, חז״ל say, גדולה זו מעשה בראשית. That's the התהוות יש מאין, that's creation. גבורה, that's the צמצום. And in order for the אייבערשטער to create the world, there had to be both. You had to have the the גילוי of the אייבערשטער, that's the way the world could be formed. כי ממך הכל, everything is the אייבערשטער. But if everything comes directly from the אייבערשטער, אין סוף, you wouldn't have a world. The world would be בטל במציאות. The אייבערשטער wanted the world to be a יש. So there had to be גבורה. What's גבורה? צמצום. So you have, these are the two מידות of the אייבערשטער. So it says in תניא, שכשם שמידת הגדולה Isn't יש מאין Huh? Isn't יש מאין What? Because first you said יש מאין, no? That's הגדולה. The גבורה is also? I thought you said on גדולה only. גדולה is יש מאין. גבורה is the העלם והסתר of the the צמצום. The fact that the אור should be able to make a יש, in order for the אור to make a יש, it has to be the אור should be with צמצום, because if the אור would be בגילוי, it wouldn't make a יש. So he says, עניין Just like מידת הגדולה, שעניינה השפעת חיות והתהוות מאין ליש לעולמות וברואים אין קץ, just like as far as the גדולה is concerned, the אייבערשטער is מהווה, but then it would be בלי גבול, right? Makes עולמות בלי אין קץ. הנה במידה זו של הקדוש ברוך הוא, that's a מידה of the אייבערשטער, והיא למעלה מהשכלת כל הברואים והשגתם, that's higher than anyone could understand, no one could make יש מאין, obviously, no one could understand how even how it works, שאין This All this is a לשון of תניא, ממש quotes, word for word. שאין כח בשכל שום נברא להשכיל ולהשיג מידה זו, no person, no creature could understand this מידה גדולה. כי הקדוש ברוך הוא ומידותיו אחדות פשוטה. The אויבערשטער and his מידות are not חס ושלום two separate things. This is the אויבערשטער himself, the way the אויבערשטער manifests himself, it's the אויבערשטער himself. So, וכשם שאין ביכולת שום שכל נברא להשיג בוראו, just like no שכל of any creature could grasp the Creator, כך אינו יכול להשיג מידותיו, so he can't grasp his מידות. So, הנה, כך ממש אין ביכולת שום שכל נברא להשיג מידת גבורתו של הקדוש ברוך הוא, just like we can't grasp the גדולה, which is the התהוות, the כח of the making the world, we can't grasp the מידה of גבורה either, שהיא מידת הצמצום, the מידה of צמצום, ומניעת התפשטות החיות, which withholds back the התפשטות of the חיות, מגדלותו that comes from his גדולה, מירד ויתגלה על הנבראים להחיותם ולקיימם בגילוי, that comes down to give the נבראים, he has to be מצמצם it, כי אם בהסתר פנים. The only way it could come down is if it's concealed. והיינו, so what is he trying to bring out from here? שכח הבורא הוא בהעלם והסתר מהנברא. That the כח of the בורא, of the אויבערשטער, is the way it's לגבי the נברא is בהעלם והסתר. There is no way we could grasp it should be בגילוי in us. שלכן גם כאשר מבין בשכלו ענין התהוות הנברא מהבורא, even when a person understands, not how it happens, but what happens, he understands there is an ענין of the אויבערשטער creates the world יש מאין, מכל מקום אין זה בהרגש אצלו. The way the אויבערשטער made it, you don't feel it! It's not part of our world, because the whole idea of גדולה, אור אין סוף, of of of a גילוי אלוקות, we live in this גשמיותדיק world, so we can't feel it! שאז היה צריך להיות, because if we would feel it, what would have been? We would be כמו אור וזיו השמש כשנמצא במקורו, we'd be like the light which is in the, inside the sun, ששמה הוא אין ואפס. The light is in the sun! How do we know light is in the sun? Because it gives it out. If it doesn't have it, it can't give it out! You can't have a מסובב should have what the סיבה doesn't have, you have to, so it has to be there! But in the sun there is no מושג של אור. Why? Because it's there in a form of ביטול. So, had had there been the גילוי, had we felt בגילוי אלוקות, then we would be בטל! It would be like the אור is בטל in the sun, ואינו מציאות של נברא. But בפועל it's not like that! בפועל we are a מציאות of a נברא, we feel ourselves as a יש. It's true, because if you're ביטול you couldn't feel anyway. If you were בטל, would you be feeling, you wouldn't know what the כח is. That's the real ביטול. The real ביטול is when you don't feel, just like you don't feel yourself, because you're really yourself. You're so בטל to yourself that you don't feel yourself. So you wouldn't know the כח either, if you No, just like you know yourself. Now you feel your this is your this is you. A person himself, every part of him is בטל to him, that's why you don't feel it. If a person feels something, that means you that's not בטל. If you get a headache, what the פשט you have a headache? You feel your head! You shouldn't feel your head, it's you! אמנם, כל זה בנוגע לענין הגבורה והצמצום. This, what we said, that you can't grasp, not the אויבערשטער'ס גילוי, the גדולה, and not the אויבערשטער'ס גבורה, which is צמצום, שכח הבורא הוא בהעלם והסתר מהנברא. The כח of the בורא, in both ענינים, is בהעלם והסתר from the נברא, שכיון שמידת הגבורה היא ממידותיו של הקדוש ברוך הוא, but since the מידה of גבורה is one of the מידות of the אויבערשטער, הרי לא יפלא, so after all it's not a פלא, מה שהנברא אינו משיג מידותיו של הקדוש ברוך הוא. Since it's a מידה of the אויבערשטער, we are נבראים, so obviously we don't, there is something that's מעלים ומסתיר. Okay, he's trying to say like this. He asked the, started asking a שאלה, how could the נפש הבהמית be מעלים ומסתיר a נפש האלוקית? He says, what what do you mean? But but the whole world is like that! The whole world is that אלוקות is בהעלם והסתר! It's מעלים ומסתיר אלוקות! So he says, that's because that's the מידה of the אויבערשטער. The whole creation of the אויבערשטער came with this מידה, the מידה of העלם והסתר. So, therefore, that מידה is a מידה of העלם והסתר. אבל כאשר יש נברא שמנגד אל ענין של אלוקות, but if there's a נברא that's מנגד, the אויבערשטער made it in a, whatever he made is בהעלם והסתר. But here we have a נברא that's כביכול not the אויבערשטער, everything is the אויבערשטער, but this is כביכול not the אויבערשטער, and that should go against the אויבערשטער! היינו, לא רק הענין של העלם והסתר, and not only a העלם והסתר, אלא גם התנגדות, the נפש הבהמית fights with with with אלוקות! למרות שיודע שזה ענין של אלוקות, and he knows it's אלוקות and he fights it, that's אינו מובן. איך יכול הנברא להתנגד על ענין המקשר עם הבורא? How could the נברא fight with something that connects to the בורא? משל הזונה? Yeah, definitely, he's talking about it, but it's the משל הזונה is what he really wants, but how could he do it? How could he, pardon me, בפועל is מעלים ומסתיר. His כח, his intention, but that's he is not, but that צמצום of the אויבערשטער we could say, but here the אויבערשטער made a נברא that is able for good reasons, whatever it is, that is able בפועל to be מנגד to אלוקות? That's the שטות. He knows the אלוקות is there and he's still against it. That could be. It was, it was his intention in the beginning. I know, but who did he tell, the נפש הבהמית? No. Okay, the אויבערשטער, yeah. Yeah, but he's, but בפועל ממש you have here a נברא that is מנגד, that is מנגד to אלוקות. הקדוש ברוך הוא made it. You could ask the same thing is לגבי all שלוש קליפות הטמאות. Everything is שלוש קליפות הטמאות. And the previous מאמר he goes some about it. השם made the העלם והסתר. He made it like that, it was He made an העלם והסתר, if it's an העלם והסתר, it's not a גילוי. But here it's an העלם והסתר that he's causing. In other words, בעצם there's a נפש אלוקית, and then there's something else that comes and causes it. אודאי he gets כח from the אייבערשטער, but it seems to contradict with the whole מציאות of אלוקות. So he is able to feel the קדושה and not not to go like the other. Yeah, that's what, that's the whole, that's that's going to come out the whole thing, that the עצם of the נשמה is not So he is he does feel אלוקות, but just not not enough a level that stops him doing other עבירות. He is He does feel אלוקות. To a certain level, he feels, but that's not the real That could mean he is not completely, אודאי people feel אלוקות, but not that much, not so much. יובן החילוק בזה to understand the difference, ידוע מה שמבאר קדושת אדמו״ר האמצעי, to explain the difference is, האדמו״ר האמצעי explains in שער האמונה, בלשון חז״ל קשה כקריעת ים סוף. You find a lot of times the חז״ל use a לשון on certain things, it's hard like קריעת ים סוף. היינו שקריעת ים סוף הוא ענין קשה. קריעת ים סוף is something that's hard. Like פרנסה and שידוכים? שידוכים, yeah. דעד שזהו קושי הכי גדול. It's the greatest the greatest hardship. שלכן בנוגע לכמה ענינים נאמר לשון קשה כקריעת ים סוף. קריעת ים סוף is the hardest. So when we want to state that something else is also hard, they say, \"Oh, it's like קריעת ים סוף.\" Why? שאף שהקדוש ברוך הוא עצמו עשה גבולות הטבע, even though the אייבערשטער made the limitations the limitations of טבע, of nature, כולל גם הגבולות דים ויבשה, the גבולות of this is ים, this is יבשה, this is dry land, this is water. דלאחר שהקדוש ברוך הוא קבע בטבע אלו, שזה ים וזה יבשה, the אייבערשטער made it. But after he made it and he said this is ים, this is יבשה, וכמבואר שם, and he writes that not only בגשמיות this is ים, this is יבשה, even the רוחניות, ענין הים הוא למעלה מעלה בתכלית העילוי, ים represents the highest מדרגה, שלכן הוא דוגמא לעלמא דאיתכסיא, ים always is the hidden, because in the ים things are hidden, וענין יבשה הוא למטה מן הים, יבשה is a lower מדרגה, is מקבל, that which is מקבל, that's that's עלמא דאיתגליא, the revealed worlds. So, comes out that the אייבערשטער created it all. He made the טבע. אבל כדי שבטבע הים ויבשה גופא יהיה היפך הים ליבשה, in order that that in the nature of the ים it should change, the ים should turn to יבשה, הרי זה ענין שנקרא קשה מצד טבע הבריאה. That is called hard, from the perspective of the nature. וזהו אשר לשון קשה נאמר לגבי קריעת ים סוף, that's what the לשון קשה, hard, is by קריעת ים סוף, ולא נאמר לגבי בריאת שמים וארץ יש מאין. לכאורה you should say, what's the hardest thing for the אייבערשטער כביכול? בריאת העולם! יש מאין! This is not יש מאין! שהוא פלא גדול יותר מקריעת ים סוף, it's a greater wonder than קריעת ים סוף. כמבואר בשער היחוד והאמונה, ואף על פי כן לא נאמר על זה לשון קשה, it doesn't say קשה, כי הפלא שבבריאת שמים וארץ הוא בנוגע לכח הבורא, the wonder, the specialty of בריאת שמים וארץ is the אייבערשטער is able to do it, שזהו שבבריאת יש מאין הוא בכח הבורא בלבד, that's the point, that only the אייבערשטער could make creation. Okay, now like it said before, מידת הגבורה is, whatever reason that is, אבל לאחרי כן, כשש ישנה כבר מציאות הנברא, but when you already have the נברא, אין בזה סתירה וקושי כלל. Now that a

נברא is there, there's nothing that's hard, the נברא is a נברא. To make the נברא, which is before it becomes a נברא, making the נברא is the אייבערשטער's כח. So the אייבערשטער himself is not limited. So there's no problem. The אייבערשטער makes a נברא. And now the נברא is a נברא. So it's a big thing, the אייבערשטער can do something. It's a כח of the אייבערשטער, fine. But that's not the point. Then then the נברא is what whatever it is. מה שאין כן בענין קריעת ים סוף, הוא כדי שיהיה בטבע הבריאה גופא ענין ההיפך הים ליבשה, in order that in the nature גופא things should change. In other words, to make טבע is one thing. After the טבע is made and then to change the טבע, that means not using a something beyond טבע, inside the טבע, in the טבע גופא. The משל, I'm just saying I don't know if the real משל, if the water would disappear, the אייבערשטער makes חס ושלום, disappear. Okay. And instead he brings יבשה. The אייבערשטער could do all kinds of ניסים. But the אייבערשטער didn't do that. He took the ים, which is ים בטבע והים and made it into יבשה. הרי זהו קושי שאינו נמצא אפילו בבריאת יש מאין. That's not יש מאין. יש מאין there is no two opposites. To stay like a wall. That's the point. Yeah, which on the לשון is יבשה, that The water flows, and he made it like a wall. which is change the nature of the nature. He changed the nature of the not nature of the water. Not harder for him than than It's harder. We use the לשון harder. Who says it's hard? Why No, no, that's why he said the word, it's hard מצד, מצד, מצד טבע. It's in טבע, something in the טבע against the טבע. But the אויבערשטער does always is against טבע. But in טבע should be, said like דרך נמנע הנמנעות, it should have, I can't even read if it's on this מאמר or the previous מאמר. He

says, צריך להבין בנוגע לרוח שטות, ממילא, we have to understand concerning the רוח שטות, שנוסף על כך שהוא מעלים ומסתיר, that not only is it מעלים ומסתיר, אלא הוא גם מנגד לאלקות, it's against אלקות, וביותר מציאות נברא, וביודעו שאלקות, but since he's a נברא, while he's a נברא and he knows about אלקות, איך אפשר שיהיה דבר כזה? How could this be? In other words, what he's trying to bring out in this piece here, he's he's expressing, explaining his קשיא. The קשיא, the קשיא that he has, how is it possible, and it's different than שמים וארץ. So, the חילוק, one second, the חילוק that he says here is to explain what he said before. What I said before, ממילא לגבי creation of the world as a העלם והסתר is one thing. But how could the נפש הבהמית go against? So, explain what I meant. What's the difference? Why here it's understood and here not? Because the fact that the אויבערשטער created something העלם והסתר, that's העלם והסתר. But here we have, in the creation itself, we have a סתירה. We have a נברא, it's not the כח of the אויבערשטער כביכול, and a נברא which is from the אויבערשטער should fight the אויבערשטער. So, it's not a כח which against the אויבערשטער. Here it's a דרך of the קשיא. I

can help you from another way, because in תניא it writes over there that a כלי, that it doesn't have to come onto the כלי because the טבע instead of producing it, מה שאין כן קריעת ים סוף, that the אויבערשטער had to constantly do it because the טבע wasn't because it wasn't its טבע. Now you're saying that the in it was the טבע that changed the טבע, it should stay that way without without every time the אויבערשטער should רוח קדים עזה, רוח כל היום וכו', had to constantly keep it going. If it changed the טבע into another טבע, it would be like anything, so it was a כלי. Yeah, but it's okay, but that's an extra word. It didn't change the טבע, it doesn't say change טבע. Within טבע גופא He made the טבע, he made it, so So, constantly he had to do it. You had to do it constantly. No, he's saying because in the he made and it remained the טבע, he didn't take away the טבע. He remained the old טבע. He wanted that טבע the טבע should change, so the changed טבע now it's now it's a No. Again, he wanted that the טבע did not change, and that same טבע that did not change has a different טבע. So, the אויבערשטער did that? Yeah, the אויבערשטער did all of that. So, it's the same thing of קריעת No, but that's what he just wants to bring out, that this is why it's called קשה. So, something that's not understood, that doesn't make any sense, is something that you take the טבע גופא that should do something against. That's what's קשה. But the אויבערשטער did it! A ראיה he did it, he made קריעת ים סוף! But he's trying to use this as a backup to his שאלה. That's why I'm asking a שאלה, he says, that here, this is what's happening. The ענין of קשה that's there, so there we say סוף כל סוף the אויבערשטער did it. And here we're saying a נפש הבהמית does it. And you could have it comes from the כח of the אויבערשטער, everything is the כח of the אויבערשטער, but סוף כל סוף, it's a נפש הבהמית that's מעלים ומסתיר. Speaking of the קשיא, he made a condition in the in the beginning when he before he created the the water that it would part, so that made would make it easier when the time came, so Yeah. it's still קשה. It's still קשה, because it's still a סתירה. So, are you saying that the קריעת ים סוף is the שינוי הטבע is against the אויבערשטער? But it's against the טבע. So, that means against No, it's against the טבע that the אויבערשטער made. And that's why it's called קשה. Nature of water is to go down. Then קריעת ים סוף the water was stood up. It's not against, it changed to another Right, so that השם made it. Right, but he's saying, but here when a person is the the נפש is מנגד to אלקות, that's the שאלה. מנגד to אלקות as a נברא, knowing that that that he's that he's אלקות, and going against אלקות. It's like a סתירה מיניה וביה. By the way, the the לשון אלקות rather than אלקים סתם, or or because it's תרעומת against אלקות? God as the way we see it in nature? Yeah, this is very כולל, this the word here. The word אלקות It does necessarily, it doesn't doesn't have to we don't come on to הוי'ה, just say that No, it's אלקות. Besides, this is all בלתי מוגה, so you can't be מדייק in the words anyway. ואף שמבואר בתניא, even though it says in תניא, שבאמת אין שום ממשות כלל בסטרא אחרא, in תניא it says that סטרא אחרא really is nothing, שלכן נמשל לחושך שאין בו ממשות כלל, that's why it's compared to darkness, which has no ממשות, אף שיש בה חיות הרבה, להחיות כל בעלי חיים הטמאים, even though it has a lot of חיות, all the טרייף animals, ונפשות אומות העולם, all the גוים come from קליפה. Nevertheless, we say that it's not a it's not a real ממש. רק שלגבי נפש המקננת באדם נתן לו הקדוש ברוך הוא רשות וכח להלחם כנגדו. The אויבערשטער gave it, from באמת it can't. In other words, he's trying to answer his קשיא. It's like a קשיא, how could the נפש הבהמית go fight? You know what, it's like a kid. It has no no כח. The אויבערשטער gave it special כח to be able to fight. הרי הענין שהיה צריך לומר עליו קשה כקריעת ים סוף, that's what he says. So, now it comes, so at least it should have said קשה. Doesn't say that. It should have said קשה כקריעת ים סוף, that the נפש הבהמית should overcome, it's קשה כקריעת ים סוף, because it's two opposites. See the הערה here by the רבי. This is, as the רבי asks: If so, by the ארון, which is נמנע הנמנעות, it should have said קשה כקריעת ים סוף too. Why doesn't it say the word קשה כקריעת ים סוף?

Why don't we just say קשה כקריעת ים סוף? קשה כ... Yeah. Yeah, according to the רבי. But if you don't, so he says why? That's what, מאי נפקא מינה למימר קשה? Maybe טאקע! What's the difference? Because that should have been בבית המקדש, so that always had ניסים. מה שאין כן, בנוגע לזיווג וגם בנוגע לקריעת ים סוף, שעל דרך זה הוא צריך לומר הלשון קשה, על היש מאין גס שבכל יום. In other words, when he wants to tell קשה in order to give you a כח to fight it, so he should have said קשה here. That's the bottom line. The bottom line is that he should have said קשה because this is something which is similar to נמנע הנמנעות. That's really what it is, two opposites. ולא מצינו זה בנוגע לעניינים אלו, we don't find it on this ענין. ובלשון הצמח צדק, in the words of the צמח צדק, שזה שאין הנמנע טבע קיים היינו אצל יתברך, when we say by the אויבערשטער there is no concept of impossibility, you can have even two opposites, that's only by the אויבערשטער. אבל שנלביש כהאי זה שם ועניין השם על העולם, to say that for the world, זה ודאי אינו. You can't say that on the world. If you can't say that on the world, that's the קשיא, here we do see it, the נפש הבהמית is fighting אלוקות. והיינו שאפילו להרשב\"א, even according to the רשב\"א, הקדוש ברוך הוא נמנע הנמנעות, the אויבערשטער is has could have two opposites, מכל מקום מצינו גם בנוגע לענייני קדושה, שדבר דבר הנמנע שיהיה שני הפכים בבת אחת, ובכלל we find that it's something it's impossible. איי, the רשב\"א says by the אויבערשטער it's possible. There is there there is no contradiction. כדין נמנע הנמנעות לגבי הבורא, לגבי the אויבערשטער, שלא ישוער בהבנתנו, like something we can't understand. וגם בעניין הטבע, it's not nature. וממילא אין אצלו עניין הנמנעות, there is nothing that could be impossible, because he could do impossible it's impossible for him to this it's impossible to say he has impossibilities. מה שאין כן לומר שיהיה נברא בתור נברא יהיה בו שני הפכים, but to say that a creature, a נברא, in the form of a נברא, has two opposites, הרי זה דבר הנמנע, that can't be. על דרך זה גם בעניינינו לכאורה. לכאורה, by the we gave what we said. הן אמת שמצד עבודתנו ניתן לעולם הזה כח לעמוד נגד קדושת נפש דקדושה, the אויבערשטער gave כח to the קליפה, to the נפש הבהמית to fight the נפש האלוקית, מכל מקום, כיוון דנוגע להנהגה בפועל, that's the כח, but when it comes בפועל, צריך להיות גם בתוך גדרי עולם הזה. Has to be a לעומת זה ענין, that that לעומת זה, as a נברא is able to fight. The question is, באיזה כח בתוך גדרי עולם הזה לעומת זה לפעול בזה פועל התנגדות ומלחמה על קדושה? What's the כח of the לעומת זה that בפועל, in other words there is a כח in there, but when it has to come out לפועל, how does it work? Here the question is always the words are not how does it work, the question is, what happens? Not how is it able to, it's how it works, not how is it able to work. It seems the whole שאלה, it's impossible, but the אויבערשטער gave it כח, the אויבערשטער could do it. But since it doing it, the אויבערשטער gave it כח to do it as a נברא, so how does it work? As a נברא it can't be, so how בפועל is it? How does this manifest itself? The כח of the אויבערשטער that put it in, and now he is doing it as a נברא, how does it work? Or like what how does it work scientifically? No, בפועל. How does it work and that a נברא could fight the אויבערשטער? How about being קריעת ים סוף? Because the אויבערשטער did it. The אויבערשטער did it to him. Here the אויבערשטער wants that the נברא does it. There the אויבערשטער, that is there the אויבערשטער did it. Here the נברא does it. אלא מאי you'll say, but the נברא doesn't do it on his own. Moses threw it in. No, the wind is holding it up. No, no. That's why I'm saying the כח of the of the גדולה and the גבורה is in the נברא. It was in גשמיות. Is in the נברא also. It was in גשמיות, but the אויבערשטער in גשמיות is able to do it. The אויבערשטער take a גשמיות and do it. But the אויבערשטער, כאילו כביכול, that the אויבערשטער would tell a person to do it, it would be a קשיא. איי, the person got כח from the אויבערשטער. The שאלה is, how does it work? How can a person do it בפועל? In which way does it come out? איי, he got a כח to do it, but it has to in the פועל ממש has to work. So the אויבערשטער could do it, and here he says you do it. Tells the נפש הבהמית, you do it. You stick your finger in and you pick it up, even though it's impossible, but the אויבערשטער gave you כח to do it. By the ארון... Oh, obviously there is a ביאור to this. But he's asking in הסברה. In הסברה, how does it work? What is the way it it comes out? The same כח that he created the world with, the גדולה and the גבורה, יש מאין and צמצום is is is in the נברא in some aspect. That that is the נפש הבהמית is a cover-up, is a צמצום of this כח. This is a challenge for the נפש האלוקית, seemingly, in order that we're going to get to that, a דירה בתחתונים, תורה ומצוות, and everything. Yeah, but this is בפועל how does it work, not why does it work. Why, we know the אויבערשטער could give כח. But how does a נברא do it? from the נברא. You see, there must be something that the נברא should be doing. But the נברא, the way the way it comes out from the נברא. Let's just please finish the קשיא. I, we want to finish the answer. No, I can't. No. Can you go home and finish it yourself? Can we take tomorrow? Tomorrow is חומש, yeah. Sure. דער מעשה, מאי, the thing is that even if you don't have a תירוץ for the קשיא, it doesn't matter such a קשיא. How is the אייבערשטער'ס מהות, מה זה מה זה? Very good, good קשיא. Let's take a break. I can't. ובפרט על פי מה שמבאר הצמח צדק, especially the way the צמח צדק explains, אשר כתוב בנוגע לקריעת ים סוף, it says by קריעת ים סוף the אייבערשטער said to משה: ואתה הרם את מטך ונטה את ידך, pick up your stick and move your hand. Which וכמו שיתבאר לקמן as he will explain what the פשט is. So the

צמח צדק explains: המטה קאי על כל סדר השתלשלות. The stick goes on the whole סדר השתלשלות. ואדרבה, לא על עולמות בי״ע, not on בי״ע. בי״ע is נקרא בשם שבט, כמו שמבואר שם הטעם על זה. שבט, there is שבט and מטה, both mean the same thing, both mean like a stick, branch. So שבט goes on בריאה, on בי״ע. And this goes on אצילות, ולמעלה מזה, it's even higher, שנקרא בשם מטה, it's called מטה, שמורה על תוקף. Stick shows strong. בחינת עשו. על זה נאמר, so the אייבערשטער said to him: הרם את מטך. Pick up the מטה, pick up this תוקף of אצילות. ובכדי שיוכל להיות עניין דקריעת ים סוף, in order that should be קריעת ים סוף, שבנבראים גופא יהיה עניין דהפך ים ליבשה, in order that within the נברא, even by ים סוף the אייבערשטער did, but if you need the נברא to do it, even then you need a special כח. הוצרך להיות הרם את מטך. Pick up your stick, שהוא עניין הגבהה דבחינת עצמות אין סוף שלמעלה מהשתלשלות לגמרי, to pick it up very high, higher than אצילות. לא רק עניין עולמות בי״ע שנקראים שבט, not only higher than בי״ע called שבט, אלא גם למעלה מאצילות, higher than, והעולמות שלמעלה מאצילות נקראים מטה, and they're called מטה. So, first he said pick up the מטה, pick up all the עולמות. ואחר כך כתיב: ונטה את ידך, then he says stretch out your hand. שהוא בחינת ה-י׳. ידך the טייטש is not ידך, as if it would say יו״דך. Pick up the י׳. שהוא שורש כל ההמשכות דאור אין סוף שנמשך מלמעלה למטה. Any המשכה from למעלה starts with the י׳. Only after you pick up the מטה and pick up the יד, י׳, אז ויבקעו, then you could split, הפך ים ליבשה. וכיוון שבשביל קריעת ים סוף יש צורך בהמשכה מבחינה עליונה ביותר, גם מעולמות שלמעלה מאצילות, even for קריעת ים סוף, which the אייבערשטער did, you have to have המשכה from such a high מדרגה, from higher than אצילות, הרי מזה מובן בנוגע למלחמה שבכל יום, so we understand the, the war we fight we have everyday, שהנפש הבהמית לא רק מעלים ומסתיר, אלא גם בנוגע לזה נפש אלוקית that the נפש that the נפש הבהמית is covering up the נפש אלוקית, שזוהי פעולה של לעומת זה שנעשית באופן של התנגדות, that the קליפה does it in, fights this, שבדרך כלל אומרים, cause we have to say, שבשעת מעשה יש בה כח חזק יותר כביכול מהכח שיש בהנפש האלוקית. If it's able to be מתנגד and fight it and and sometimes win, obviously it has a stronger כח than the נפש אלוקית. And he, that's what he's asking. How is that? What kind of כח does it have? What, how does this work? How does the נפש הבהמית... It's a long, it's a long טענה. Why is that that צמצום is a higher שורש than the...? We'll answer. It's not going to answer... שלמעלה מעלה. Does it have an effect on...? Yes, it does. ...on another aspect. Now you're going to bring, are they, there's a whole idea of, he's going to explain the whole idea. That if it goes down, כל היורד, כל הגבוה גבוה ביותר יורד למטה מטה ביותר. That's the point. So this shows you the נפש הבהמית has a higher שורש than the נפש האלוקית? Yeah. Yeah, there is. Yeah, and therefore... Because of the ירידה? Isn't that isn't that what we always say, שלמעלה מעלה? No, but let's, let's just learn what, a שטיקל, ובזה גופא מובן... No, no, they always say that. It skips in here. Just learn one more piece, and then we'll see. Huh? שלמעלה מעלה is higher than למעלה מעלה? That's that's the way from למעלה. That's the way it's למעלה. No, but that, how it comes down, it comes down lower. No, what do you all see? See, here is ובזה גופא מובן on page למ״ו. Let's just learn that סעיף, that piece, and that... עמוד ב׳ שם. Page למ״ו here. No, here it's page מ״ט. עמוד ב׳ שם. ובזה גופא מובן, and after he brings the whole thing, the whole נקודה he brought here before is that when we eat, how could the food give us כח more than when we have ourselves? He says because it comes from a higher שורש. So if בהמה, צומח, חי, מדבר, if it's חי, צומח, it's lower, that's a sign that it comes from higher. ובזה גופא מובן, that we can understand, שכאשר ישנה ירידה למטה מטה ביותר, גם מבחינת הדומם, דומם is the lowest. דומם is the highest. If something is lower than דומם, it's even higher. הרי הוא גם כן שהגבוה הגבוה יותר, למעלה גם מבחינת הגבוה הגבוה אשר מן הדומם. Higher than the high מדרגה that דומם has because it fell so low, this is even lower. And that's קליפה. See דומם is not קליפה.

וזהו כל החילוק בין קליפת נוגה לג' קליפות הטמאות, the difference between קליפת נוגה and the ג' קליפות, you know. Yeah, the ג' קליפות הטמאות, כמבואר בתניא שאין בהם טוב כלל. There is nothing good. שלכן הן טמאות לגמרי. Completely טמא. ומבאר בזה כבוד קדושת אדמו\"ר שזה הרבי שזה סייד, מדיוק הלשון אין בהם טוב כלל, לכאורה אינו מובן. We don't understand, he says. איך שייך לומר שאין בהם טוב כלל? How can you say קליפה has no good? הרי אי אפשר בלי כלל טוב כלל. Nothing could be without this, שיהיה גורם להם את החיות. It exists! והוא מן הטוב. Nothing can exist unless it has some טוב. אך העניין הוא, the difference between קליפת נוגה and ג' קליפות הטמאות, so the difference between קליפת נוגה and ג' קליפות הטמאות, שבקליפת נוגה הטוב רק מעורב ברע. In קליפת נוגה, it's mixed. אבל אינו מתאחד עמו. קליפה is, the good didn't become part of the bad. כמו בעולמות שישנם חילוקים, the worlds you find like this, there is a חילוק between רובו טוב, that's עולם הבריאה, חציו טוב ומחציו חציו טוב, half half רע, חציו טוב, half and half, that's יצירה. מיעוטו טוב ורובו רע, that's עולם העשייה. So הנה גם בעולם שרק מיעוטו טוב, even the lower world which is only minority good, but still, קליפת נוגה means שהטוב הוא בפני עצמו, separate. דהיינו שרק מעורב ברע ואינו מתאחד עמו. It's mixed, that's called, it's mixed, you have good and bad, but it didn't become the bad, the good didn't become part of the bad. אבל בג' קליפות הטמאות המעט שבטוב, המעט טוב שבהם שמהווה ומקיים מתאחד עמהם. It has good, otherwise it couldn't exist, becomes one with the bad. דהיינו שהטוב נהפך להיות רע. The good כאילו כביכול becomes bad. על דרך שבתערובת איסור והיתר, when you have כשר and טרפה mixed, יש אופן שההיתר נהפך להיות איסור. It's not only that the good, you can't use the good. Something falls in and it's not בטל. But there is good there and bad, but you can't eat the good because you don't know where it is. Then you get חתיכה נעשית נבלה. The good becomes bad in הלכה. נמצא, כיוון שניתוסף זה למטה מטה יותר, so it comes out that in קליפות, שלוש קליפות הטמאות, it's so low, because it's so low, that's lower even than דומם, הרי מזה גופא מובן ששרשו גבוה הגבוה יותר, so it has a higher שורש. למעלה גם ממוצא פי הוי' שבמדומם, even higher than the שורש the מוצא פי הוי' in דומם, ולמעלה אפילו ממוצא פי הוי' שבנפש האלוקית, higher than נפש האלוקית. ועל פי זה מובן איך שגם מצד גדרי הנברא יש ביכולתו להתנגד לענייני קדושת נפש האלוקית. That shows how even from the נברא perspective, because just like how could the דומם give you חיות? Because it has the גילוי, the higher דרגא, this also has the higher דרגא. הרי זה בפירוש, but that's only בנוגע the גילויים of the נפש האלוקית. The עצם of the נפש האלוקית, that's what he said in the in the מאמר in the in סעיף ד', that the נפש הבהמית can be מעלה מעלה. זהו שכתוב, that's the כוונה what you said that if he took his חיות from the, so the שורש is higher, and the, the שורש is higher and