LIKKUTEI SICHOS: VOLUME 13
מדוע הושמט קטע משיחת הרבי: שלח, חלק י״ג (תש״פ)
Part of Likkutei Sichos: Volume 13 · 8:32
A first-hand account (in Hebrew): Rabbi Schapiro prepared the Rebbe's Shabbos Parshas Shlach 5732 sicha (Likkutei Sichos vol. 13, Shlach 2) for the Rebbe's editing. The Rebbe twice struck the closing passage — that Moshe's prayer could not help those who opposed him, and likewise the Nasi of each generation — writing that it is "the opposite of the entire Chassidic approach; the paper should be burned and it should not be said."
Audio Transcript
- הקדמה לשיחה בפרשת שלח
- שאלת המרגלים ומוותם המיידי
- התפילה של הנשיא בכל דור
- החסרת סיום ותגובות הרב
- הצהרה על היפך החסידות
בקשר לשיחה ב' בפרשת שלח בלקוטי שיחות חלק י\"ג, שלומדים עכשיו במסגרת של מבצע ליקוטי שיחות, רצוני לספר דבר מעניין מאוד. השיחה הזאת היא שיחה שהרבי אמר בשבת פרשת שלח תשל\"ב. השיחה הוגה ויצאה ויצא לאור ונדפס לקראת שבת פרשת שלח תשל\"ד. הסדר היה, אני גרתי כבר במיאמי. בתשל\"ג התחלנו כמה אברכים להכין את השיחות לרבי להגיה, גם אני בתוכם, אבל תשל\"ד כבר הייתי במיאמי. אבל ממיאמי הכנתי כמה וכמה מהשיחות, שהוועד להפצת שיחות בניו יורק הכניסו את זה לרבי להגיה. ואני הכנתי את השיחה הזאת משיחת שבת פרשת שלח תשל\"ב. ובשיחה הזאת הרבי אמר, הוא שאל, בעצם שאל שאלה: מדוע מתו המרגלים תכף ומיד, כפי שמשמע בפשוטו של מקרא, תכף ומיד לאחר המעשה של התשעה באב שבאו ודיברו לשון הרע על ארץ ישראל, וימותו האנשים והם מתו תכף ומיד? והרבי שאל מדוע בנוגע לשאר בני ישראל, שגם הקדוש ברוך הוא גזר גם עליהם שהם ימותו, פעל משה על ידי התפילה שלו שלא ימותו תכף, כי אם כל אחד ימות כשיגיע לגיל שישים? זאת אומרת, הוא פעל שזה לא יהיה תכף ומיד. מדוע לא פעל התפילה של משה בנוגע למרגלים עצמם שהם מתו תכף ומיד? ועל זה השיב הרבי, ענה הרבי, שיש חילוק בין המרגלים לשאר בני ישראל. שאר בני ישראל, כשעשו ריב עם משה רבנו, לא היה הכוונה נגד משה רבנו. הכוונה היה נגד העניין, העניין שפחדו, יראו מלהיכנס לארץ ישראל, ולכן הם עשו כל העניין, אבל זה לא היה נגד משה. מה שאין כן המרגלים, הרבי מדייק מהפסוק שהם הרעימו נגד משה, הם יצאו, חלקו נגד משה רבנו, משה רבנו בפרט. כמו שכתוב כמו שאמר בפסוק: וישיבו וילנו עליו. הם הלינו על משה רבנו. לכן אמר הרבי אמר: תפילתו של משה אפשר לפעול בנוגע לבני ישראל, אבל מי שהולך נגד משה רבנו בעצמו, אז אי אפשר שהתפילה של משה ישפיע, כי אין קטיגור נעשה סניגור. כל הקטיגור כאן הוא שהם נגד משה, איך זה גופא, משה רבנו גופא, יהיה הסניגור שהתפילה שלו יפעל עליהם שלא ימותו תכף? לכן בנוגע למרגלים, שהם יצאו נגד משה, זה היה אי אפשר שיועיל. והרבי, בעניינה של תורה הרבי אמר, שכמו שהוא בנוגע למשה רבנו, כך בכל דור יש התפשטותא דמשה בכל דור ודורה, יש הנשיא הדור, וצריכים התפילה שלו. הרבי האריך בהנחיצות שהנשיא הוא יתפלל בשביל כל אחד ואחד, בגלל שהוא יודע מה הצריכים, מה צריכים, והוא יתפלל, וצריכים שהוא יתפלל. אבל הרבי אמר: אבל כמו במשה רבנו, אלו שיצאו נגד משה רבנו אי אפשר שהתפילה של משה יפעל עליהם, לכן גם בנשיא הדור אי אפשר שהתפילה של המשה שבדור ישפיע נגד אלו שהולכים נגד משה רבנו. כך אמר הרבי בהתוועדות. אני הכנתי השיחה הזאת להכניס לרבי להגיה, ושלחתי את זה ממיאמי על ידי הדואר. והסדר היה שאני שלחתי את השיחה, פה ב שם בניו יורק החבר'ה של ועד הפצת שיחות טייפד השיחה הזאת, ואחר כך הכניסו לרבי, והרבי היה מגיה, ומכניס עוד הפעם, הרבי מגיה פעם שני, ואחר כך קיבלתי כבר על ידי הדואר, בספיישל דליברי, קיבלתי את הליקוט כפי שיצא לדפוס לאחר השתי הגהות של הרבי. ושיחה הזאת גם כן נכנסתי, שלחתי את זה לניו יורק, ושמה כתבתי כמו שהרבי אמר בהתוועדות, ואחר כך אחרי כמה זמן קיבלתי בדואר את השיחה. נו, תכף ומיד אני מביט אני בשיחה, מסתכל בשיחה מה שינה הרבי, מה כתב, מה שינה, מה הגיה, מה הוסיף וכו' וכו'. ראיתי שבסוף השיחה כל הסוף הושמט, כי בסוף ההערה באות זה, הרבי אומר באריכות איך שצריכים, והתפילה של הרבי, תפילה של הנשיא וכולו וכולו. והעיקר שאחר כך הדמיון של העניין הזה לגבי משה רבינו, הוא הסוף. ואחר כך כמו במשה רבינו, התפילה של משה רבינו לא הועיל בנוגע להמרגלים שהם היו נגד משה, כן בנוגע להנשיא שבדור, למשה רבינו שבכל דור, אי אפשר שהתפילה שלו תועיל לגבי אלו שיוצאים נגד הרבי. וכל העניין הזה חסר בסוף. וכשקורים, כשלומדים את השיחה, כאילו זה באמצע, זה נחתך באמצע. הוא מתחיל בהוראה בעבודה, התפשטותו דמשה בכל דרא ודרא, צריכים לזה התפילה של משה וכולו וכולו וכולו, ומחכים להסוף. ולכן, כמו שבמשה לא הועיל בנוגע לאלה שיצאו נגדו, כאן בנוגע לנשיא הדור זה לא הועיל. וכשראיתי את זה שזה חסר, צלצלתי תכף ומיד לחבר'ה, אמרתי להם, כשהכנסתם את השיחה לרבי, מדוע השמיטו את זה? אמרו לי: לא, לא אנחנו עשינו את זה. מה היה? כך אמרו לנו, כשהכניסו את השיחה הזאת, הרבי מחק כל הקטע הסוף, וכתב, אני לא זוכר את המילים המדויקים, כתב שזה לא מתאים, ולכן הוא השמיט את זה. לפעמים כשהרבי כתב דבר כזה, הפירוש היה שלא היה שבע רצון מהאופן שזה נכתב. ולכן כשהכניסו את זה להגהה שנייה, כתבו גם את העניין הזה עוד פעם, אבל בסגנון אחר, כי חשבו שמסתמא הרבי לא היה טוב בשבילו הסגנון כמו שכתוב, וכתבו את זה בסגנון אחר. הרבי מחק את זה עוד פעם, והרבי כתב על זה: הרי זה היפך כל החסידישע אופלייג, ישורף הנייר ולא ייאמר. לכתוב העניין הזה, שהתפילה של הרבי לא מועיל לאלו שהם הולכים נגדו, זה היפך כל החסידישע, הנחה החסידישע אופלייג. ולכן זה צריך לשרוף את הנייר שכתוב, ישורף הנייר ולא ייאמר, שלא יאמרו את זה, שלא יאמרו דבר כזה שהרבי, שהתפילה של הרבי לא מועיל. יש בזה עניין, עניין עמוק. בנוגע למשה רבינו כתוב שהתפילה של משה לא הועיל לאלה שהלכו נגדו, אבל בנוגע להרבי זה לא שייך, כי התפילה של הרבי מועיל לכולם, לכל אחד ואחד. והביאור בזה איך אומרים את זה בנוגע למשה רבינו ולא בנוגע להרבי, צריך כל אחד לחשוב. אולי זה בנוגע, בנוגע כאילו לחסידות וכדומה, אני לא יודע. אבל הרבי כתב במילים אלו: הרי זה היפך כל החסידישע אופלייג, ישורף הנייר ולא ייאמר. לומר שהתפילה של הרבי יש למי שזה לא מועיל, לאלו שהולכים נגדו, זה לא אמת, זה היפך חסידישע אופלייג, וגם בנוגע אנשים כאלו זה מועיל. הרבי גם כן כתב בתחילה, בפעם הראשונה שהשמיט את זה, כתב מה ש, הוסיף מה שכתוב בתניא שאפילו הפושעים ומורדים בתלמידי חכמים, גם כן יניקתם מבחינת, מבחינת הצדיקים ונשיאי הדור, עיני העדה. אבל העיקר מה שכתוב בהגהה השנייה, שכל העניין הזה, זה היפך כל החסידישע אופלייג.