It's a continuation of the story when the Yidden went out of מצרים, ורדפו המצרים אחריהם, and the Mitzrayim chased them. And then we're by Parshas Beshalach, so the parsha it says like this: וּפַרְעֹה הִקְרִיב, Paroh got close, וַיִּשְׂאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת עֵינֵיהֶם, the Yidden picked up their eyes, וְהִנֵּה מִצְרַיִם נֹסֵעַ אַחֲרֵיהֶם, they saw Mitzrayim running after them, וַיִּירְאוּ מְאֹד, they got scared, וַיִּצְעֲקוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל ה', and the Yidden screamed to Hashem'. ומייתי רש\"י מן הכתוב תיבות ויצעקו, so Rashi quotes the words ויצעקו, they screamed, ומפרש, Rashi explains, תפסו אומנות אבותיהם, they grabbed the trade of their fathers. And Rashi will bring that we find by Avraham that he daven, by Yitzchak that he daven, by Yaakov that he daven, so memeila when the Yidden also daven, they took the trade of their fathers, it's Rashi. What does that mean, the trade? So we'll see. וצריך להבין, we have to understand: מה קשה בתוכן הכתוב, what is hard to understand in this פסוק, שבכלל זה הוצרך רש\"י לפרש יש פירושו הנ\"ל, that because of that he has to explain? We have a klal, Rashi only explains a pasuk if the pasuk needs explanation. A pasuk that's understood simply, Rashi says nothing. הרי פירוש הכתוב מובן בפשטות, פשוט'ער פשט in the pasuk: כאשר ראו בני ישראל שהינם בצרה, the Yidden saw they're in trouble, כי מצרים נוסע אחריהם, מצרים chasing them, צעקו והתפללו להקב\"ה שיושיעם. So they screamed, they daven to Hashem', what's what's the big what's Rashi explain? Didn't they usually always screamed at Moshe? No, here it's not it's not. Even just before, like before they left. Okay, so let's let's go back one second. You are, what you said is 100% good. ואין לפרש, then the Rebbe you can't say, שרש\"י בא לשלול הפשט דויצעקו לשון תרעומת, maybe Rashi is telling us that, if not for Rashi, we would have thought ויצעקו means they're complaining. And that's what Rashi says, no, that ויצעקו doesn't mean complaining. דלכאורה, לפי זה מובן ההמשך, ההמשך, because actually, if it meant complaining, then we understand the pasuk better. ויצעקו, says they screamed, and what do they say further? They said to משה, מה זאת עשית לנו, what did you do to us? So it would make sense that it means complaining. So that's what Rashi tells us, no, it's not complaining. But the

Rebbe says, דאם כן, if Rashi his main pshat is to tell you that it means to daven rather than complain, ha'ikar chaser, so Rashi is missing the main point! הווה ליה למימר, רש\"י should have said like this: ויצעקו means ויתפללו, that they davent, and then to continue that why did they daven, because תפסו they took the trade of their fathers. But Rashi didn't say, if Rashi is trying to just translate to tell you ויצעקו means daven, he should have said ויתפללו. Since he doesn't say it, a siman that that's not what Rashi is telling us, Rashi is trying to tell us something else. Okay, what is it? ולאידך, on the other hand, אם יש צורך לפרש לפרש ולבאר טעם צעקתם ותפילתם להקב\"ה, on the other hand, if there is some need to explain why they davent, whatever, the Rebbe asks there's no reason to explain, you're in a צרה, you daven, but Rashi does explain why they davent, because they followed the Avos. If Rashi needs to explain why they דאווענט, הרי היה לו לרש\"י לפרש בכתוב שבו מסופר על דבר צעקתם ותפילתם של בני ישראל לה' בפעם ראשונה, רש\"י should have said it the first time it says that the Yidden davent. Where is that? והיינו בפרשת שמות שבו נאמר, it says in Shemot: וַיִּזְעֲקוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל וַתַּעַל שַׁוְעָתָם אֶל הָאֱלֹהִים, it says they screamed and their screamy came to the Eibershter. And it also means they daven. Maybe it doesn't mean they daven, maybe it means they screamed out of pain? כי על כורחך צריך לומר בפשוטו של מקרא, you must say in פשט, שהוא עניין צעקה ושוועה של תפילה להקב\"ה, that that means davening to the Eibershter, why? ולא זעקה מגודל הייסורים וקושי השיעבוד, it doesn't mean that they screamed out of suffering. Because הרי כבר נאמר לפני זה, it says a pasuk before: וַיֵּאָנְחוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָעֲבֹדָה, it says they sighed, they cried from the, so obviously here it means they felt bad and they cried, and then it says they screamed, it means to the Eibershter. And if there is a need to explain why the Yidden daven, why did Rashi explain it here? Why didn't he explain it the first time? Usually that's what Rashi does. If there is a word that you have to explain, he explains it the first time. Another she'eilah: איך מתאים בכלל לתאר את עניין התפילה בשם אומנות אבותיהם?

How do you say davening is a trade? ומלבד זה, besides that, הרי אומנות במובן של עיסוק קבוע באיזה עבודה ומלאכה של האבות הייתה, בפשוטו של מקרא, רעיית צאן כמו שמסופר בתורה. Their trade was not davening. Their trade, their job, was shepherds! So first of all, how does davening become a job? And also, it's not true, that wasn't their job, and the Torah, Rashi says that they took the job of their fathers. Okay, להלן ממשיך רש\"י, then Rashi continues like this: Where do we find that this was the job of the Avot? באברהם נאמר, by Avraham it says: אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר עָמַד שָׁם, it says after he spoke about Sedom, he came back to the place where he stood, and that means that he daven. Yitzchak it says: לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה, it says: וַיֵּצֵא יִצְחָק לָשׂוּחַ, יצחק went to the field, it meant he daven. Yaakov it says: וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם, when he had the dream, it says he met up, it means he daven. והיינו כי הלשונות, these words עמד and לשוח and ויפגע מרומזים עניין התפילה, they're מרומז for tefillah. So this what Rashi brings to show that the Avot daven. לכאורה אינו מובן, not understood. למה הביא רש״י הכתובים אלו שתפילותיהם של האבות נזכרות בתוכם בדרך רמז, why does Rashi bring these פסוקים to prove that the אבות דאוונט? פסוקים where it doesn't say they דאוונט. It's a רמז: עמד, ויפגע, רמז. ולא הביא במקומם, instead of them he should have brought כתובים אחרים, other פסוקים, שבהם מפורש ענין זה, there it says clearly that they דאוונט. By each one of the אבות we find פסוקים where it says they דאוונט. באברהם נאמר בפרשת לך לך, מקודם לכתוב שהביא רש״י. Rashi, in באברהם, in פרשת לך לך, even a פסוק earlier before even the פסוק of Rashi, it says ויבן שם מזבח לה' ויקרא בשם ה'. He built a מזבח and he called the name of ה'. אי הכתוב שלפני זה, an earlier פסוק, ויבן שם מזבח לה' הנראה אליו, he made a מזבח, and what did he do by the מזבח? This was a form of davenen to the Oybershter. ויתירה מזו, so why did he bring the פסוק אל המקום אשר עמד שם, why didn't he bring that פסוק? ובעצם the kashya is stronger: הכתוב אל המקום אשר עמד שם נאמר בפרשת סדום ועמורה, this פסוק אל המקום אשר עמד שם talks about the story of סדום, שבו נאמר מפורש ובאריכות גדולה, in that same פרשה, earlier פסוקים it says באריכות שאברהם הרבה בבקשות ובתפילות על סדום ועמורה, it says clearly, ה' he begged the Oybershter, please don't destroy them, so we see clear! Why do you bring that פסוק? אלא Rashi אינו מביא תפילות אלו, Rashi doesn't bring a raayah that he davent from what he said to ה', please don't kill the, save סדום, that's not what he brings, אלא מה שנאמר בסיום ענין, and he brings the pasuk at the end, לאחר הפיכת סדום ועמורה, after He did turn over סדום ועמורה, ברמז אשר עמד שם, the word עמד שם is a remez. Why didn't he bring pashut his תפילות? ועוד זאת, it's even more, במכילתא שהיא לפי ציון המדפיסים המקור לפירוש רש״י זה, the way the printers printed, the source of this Rashi is from Mekhilta, there הובא אמנם הפסוק הנ״ל שנאמר בפרשת לך לך, ויבן שם מזבח, ולא הפסוק שהביא רש״י. In the

Mekhilta it doesn't bring the same פסוק Rashi brings, אשר עמד שם, he brings the pasuk from the earlier ויבן he made a מזבח, so Rashi's source brings it and Rashi changes it! אמנם אין להכריח משינוי זה שרש״י מצא גירסא כזו במכילתא, now lichorah you can prove that Rashi had another girsa in the Mekhilta, he quotes the Mekhilta and he changes it. אף ש, הא? ס'איז תנאים. אף שגם אז יש מקום לשאול למה בחר רש״י בנוסחא נדירה ולא בנוסחא נפוצה, even then, you still have a she'eilah, why did Rashi if he had the other girsa, but this girsa is the more common one, why did he bring the girsa which is not so common instead of the girsa that's common? But besides that, it's no ראיה בכלל that he has another girsa there, מאחר שרש״י לא הביא את פירושו בשם המכילתא, see, if Rashi says, it says in Mekhilta, he cannot quote the Mekhilta and quote a lie and say something the Mekhilta didn't say. Rashi never said this, he said, we know it's the Mechilta, Rashi didn't quote it, אלא בתור פירוש בפשוטו של מקרא, רש״י uses that as a peshat in פסוק, הרי יש לומר ששינה נוסח הדברים כפי שכתוב במכילתא, so Rashi could change the words of the way it says in מכילתא, באופן שיתאים לפשוטו של מקרא כדרכו של רש״י בכמה מקומות, רש״י a lot of times changes the words, but the bottom line is, the kashya is why does Rashi bring the word אשר עמד שם, which is not the time not the real davenen to prove they davent when there are better places? Yitzchak also, there is a לגבי יצחק, שהרי מצינו במפורש בריש פרשת תולדות ויעתר יצחק, it says when he didn't have a child, it says he davent, and Rashi says שהרבה והפציר בתפילה עבור רבקה אשתו, he davent a lot for her, so it says clearly he davent. וכן ביעקב, שתפילתו מפורשת בפרשת וישלח, וישלח it says that he davent, he said to the אויבערשטער הצילני נא מיד, save me, he davent to him. הרי שבכל כתובים אלו מפורש ענין תפילתם של אבות, there it's very clear that they דאוונט, ולא רק בדרך רמז כבכתובים שבפירוש רש״י, not just a remez in the pesukim like Rashi brings. So we

have all these kashyos, we have a kashya: what does Rashi tell us that they that what does Rashi בכלל have to tell us in the pasuk, what does Rashi mean that that was the job of the Avos, why is it their job, how is it their job, and then why does he bring the pesukim of these pesukim which is not the real davenen, not? And so the Rebbe says like this, the biur, the explanation is like this: הקושיא שבכתוב בתיבת ויצעקו שרש״י בא לתרץ הוא, רש״י coming to answer a kashya. Like I said, Rashi does not say anything unless there's something not clear. There is something not clear in the pasuk. What is that? מה מקום היה להם להתפלל ולצעוק אל הקדוש ברוך הוא, why did the Yidden have to scream to the Oibershter? הרי כבר הבטיח להם הקדוש ברוך הוא שבני ישראל יבואו לארץ ישראל, the Eibershter told them already, so they knew that that they're going to be saved. ועד כדי כך שבני ישראל יוצאים ביד רמה, they went out with a strong hand, אף שוירדף אחרי בני ישראל, even though he chased them. ועל פי זה אינו מובן ממנפשך, so I don't understand, mimah nafshach: אם האמינו בהבטחת הקדוש ברוך הוא אין צורך להתפלל, if you trust the Eibershter, what's he have to daven? ואם לא האמינו, and if they didn't believe, כי על ידי זה שראו מצרים נוסע אחריהם והים לפניהם נפלו בהם ספיקות, when they saw, they thought they were free, the Eibershter is taking them out, they saw Mitzrayim, so maybe they started getting ספיקות, נו, מה מקום להתפלל להקדוש ברוך הוא? Why daven to the Eibershter? If you can't trust the Eibershter, then why daven to him? So what was in your davening? Ela mai, they did trust. If they did trust, they didn't need to daven. Huh? Yeah, we're talking about the Yidden what the Torah tells us. No, but that's it's not like that. So Rashi says a better trust. I know, but here we're talking Klal Yisrael. Yeah, man, we're talking about the Torah is talking about the Yidden heraus von Mitzrayim. It's not a noch a מפרש רש\"י, that's what Rashi says, No, you don't have to daven. The Hashem said to you already. He answered you before you started. He told you already, \"I'm taking you to Eretz Yisrael.\" So Rashi explains, תפסו אומנות אבותם. He grabbed, they did what their Avos did. It's the same trade, the same job. היינו שזה שמצינו תפילת אצל האבות, when we find by the Avos davening, הוא לא רק שהתפללו בעת צרה, not only they davened when they had a צרה, אלא even a מעשה כיוצא בזה המביא לידי תפילה להקדוש ברוך הוא, a situation that requires davening, כי אם זו היה אומנות שלהם. In other words, they didn't daven because they needed to daven, this was something that was their job. על דרך לשון רש\"י בישראל ובלעם. Like Rashi says regarding Yidden and Bilam where it says that כוחו בפה. שכן הנהגו תמיד בכל עת להתפלל להקדוש ברוך הוא. They always davened to the Eibershter. That's part of what any situation, they'd not because you have to make sure that you'll be saved. וכמו שמוכיח כן מן הכתובים כדלקמן, and that's the re'aya is from the pasuk, from the pesukim. אומנות also means training, doesn't it? Isn't it a לשון to train? Yeah, it's something that you're trained to do. It's something that you're in a habit of doing. That's what it is. ועל דרך זה היו אצל בני ישראל בנים לאבותם, and therefore the Yidden who are the children of the Avos, same thing, שגם הם התפללו להקדוש ברוך הוא, so here also they davened, אף שכבר היתה להם הבטחה מן הקדוש ברוך הוא שיבואו אל הארץ, even though they had a promise, so they davened anyway, like the Avos davened. In other words, any situation, you daven to the Eibershter. Yeah, וכן הלאה, yeah. Now, we daven so it will be faster, that could be. We daven so it will be faster, במהרה. But they davened just to be saved. Why daven to be saved? ומה שנאמר בכתובים לאחר זה, eidai the pesukim further it says, שבני ישראל אמרו למשה, they said to משה, המבלי that no there're no graves in מצרים מה זאת עשית לנו, what did you do to us? טוב לנו עבוד מצרים, better if it's in Mitzrayim. הרי זהו לאחר שויצעקו בני ישראל אל ה' ועניננו, and they davened, and they davened not because But then they saw that nothing's changing, that's when that made them starting to have ספיקות or גם יש לומר, or you could say שדיבורים אלו לא באו מחמת העדר אמונה בה'. It didn't come because they didn't believe וכוונתם בזה היתה להתלונן and they meant to complain. אלא שדיברו כן מחמת מצבם הדחוק. It's just you're in a situation you don't think what you're doing. כטבע בני אדם, as a nature, הנמצאים בעת צרה, people in a צרה, שמדברים מפני הצער בלא כוונה, you speak of צער בלא כוונה. כמאמר חז\"ל אין אדם נתפס על בשעת צערו, you can't blame a person at a time when he has tzaar. כי לא ברשע ידבר, אלא לא בדעת. It doesn't talk, a person says things sometimes against the Eibershter it is you don't mean bad, it's just out of tzaar a situation, right, man. אבל האמונה בהבטחת הקדוש ברוך הוא היתה בתוקפה. And they still believed fully. הרי מפורש בפירוש רש\"י לאחר זה, right after, Rashi says on the פסוק, ויאמר ה' אל משה דבר אל בני ישראל ויסעו, when the Eibershter told Moshe, tell the Yidden to go, so Rashi says, כדאי זכות אבותיהם והם והאמונה שהאמינו בי. If we're going to say that this meant that there's no more emunah, so why did the Eibershter say, \"The emunah that they believe in Me deserves them they deserve to cross the ים\"? Obviously, they still had the emunah. הרי מפורש שבני ישראל האמינו בה' ובזכות זה יצאו לקריעת ים, they still believed. So, they believed. Those that then eidai said it, they said out of out of pain. And when they davened, Rashi tells you, you know why they davened? Not because they needed to daven, because it's an umanut. They followed their Avos. That's what Rashi answers. If they're in pain, you also come up to davening. No. Even though they didn't, they did it by habit. No, that No, davening means you're asking the Aibershter to help you. You don't have to ask the Aibershter, He's going to help you for sure. על פי זה מובן גם כן מה שרש\"י מדייק להביא דווקא כתובים אלו כהוכחה לתפילתם של האבות. This explains why Rashi brings דווקא these pesukim to prove that the Avos davened. Why? The other pesukim that Rashi brought were all pesukim when they were in need. Yeah, that's Yitzchok didn't have a child, Yaakov was afraid, he was in need, he was asking for his We're trying to bring a ra'ayah that by the Avos, just like the Avos when it was not in need, סתם אזי, they סתם always davened, that's how we explain here. That's why Rashi could bring those pesukim. So, she shows an אופן of an umanut. He wants to bring his umanut. What's it? תפילה תפילת אברהם בפרשת לך, in פרשת לך לך where it said by the מזבח where he brought, היתה משום טעם מיוחד, there was a special reason why he davent. כפירוש רש״י שם, what Rashi says, נתנבא שעתידים, he had נבואה that there they're gonna be in trouble, ויתפלל שם עליהם, so he davent now for them. ועל דרך זה בכתוב שלפני זה שהיתה כן תפילת תודה, the previous pasuk also he davent for a reason, he was thanking the Aibershter, כפירוש רש״י, and Rashi says when the Aibershter told him, \"You're gonna give you ארץ ישראל and you'll have children,\" על בשורת הזרע ועל בשורת ארץ ישראל, Rashi says, for having the בשורה they'll have children, ארץ ישראל, he davent. כן תפילתו על אנשי סדום ועמורה, the main kashya was, why doesn't Rashi bring the pesukim where he davent to the Oibershter for סדום, שהיתה למען הצילם, פשוט to save them מהפיכתם. ועל דרך זה תפילת יצחק, the ריש פרשת תולדות, Yitzchak's tefillah in the beginning of תולדות, היתה לצורך בקשה מיוחדת, he davent for something special, שתפקד רבקה, so she should become pregnant. כן יעקב תפילת הצילני נא מיד אחי, save me from my brother. These pesukim wouldn't help us here, 'cause we're trying to show that when not because not because of the tzarah, that's why he davent. ולכן מביא רש״י דווקא הכתובים אשר עמד, he brings these three pesukim, the פסוק אשר עמד by Avraham, the פסוק ויצא יצחק לשוח בשדה by Yitzchak, and the פסוק ויפגע במקום by Yaakov. Why? שבכל אלו לא היו סיבות מיוחדות שבשבילם באו להתפלל. We don't see any special reason why they davent. ומוכח מזה, so that proves, שענין התפילה היה אצלם בדוגמת של אומנות, אומנות. So that shows that the davenen by them was similar to inyan of a אומנות, of a job, של התעסקות באופן תמידי, something that they always did, גם מבלי סיבה מיוחדת שתעורר אצלם להתפלל להקב״ה, without any reason to daven. ועל פי זה מובן בפשטות, so now we'll understand the other קשיא, שלא יתכן פירוש זה לגבי תפילתם של ישראל בפרשת שמות. One of the kashyos was, if Rashi had to explain why they davent, so why here? He should have said it earlier in Shemos where they davent. Now we understand why over there Rashi doesn't fit. מאחר שתפילתם זו בצר להם היתה בהיפך, בעיקר של בקשה מיוחדת, that was in trouble and they were asking for something, התפללו להשם להוציאם מצרתם, to take them out of their tzarah. ועל דרך זה בפרשת בא, in Parshas Bo where it says ויקוד העם, they bowed down, שטעמה מיוחד לתפילה לתפילה זו כפירוש רש״י שם, that there was a special reason, על בשורת הגאולה, because he gave him the בשורה for something. But we want to know yet that even if there's no special reason to daven, they still davened, that we bring from these פסוקים of the אבות, and Rashi explains it here, because here there was here they were afraid for their life. There they weren't afraid for their life, okay, they had צרות. But here they were afraid for their life, that's a kashya, afraid for their life, how could you think you're gonna die when the Oibershter said he'll take you to ארץ ישראל? So there's no need to daven. Ein hachi nami, but they davened anyway. וההוראה מזה בעבודת האדם, the lesson in עבודה is: ענין התפילה, דאווענען like we're talking about here, ועל דרך זה לימוד התורה, so too learning, צריך להיות בדוגמת ענין של אומנות, has to become like, ואיפכא, like a trade, something that you're always involved in, היינו שלימוד התורה שלו, when you learn תורה, צריך להיות לא רק כדי לידע את המעשה אשר יעשון ואת המעשה אשר לא תעשינה, it's not only to learn for a reason, pashut you have to learn in order to know what to do, what you cannot do, כיוצא בזה, אלא לשם לימוד התורה עצמה. It has to be like like like a hobby. That's really what he means, is like a hobby. Hobby you do not because of any reason. You enjoy it, it's the right thing to, you want to do it, that's what you should do. ועל דרך זה בקיום המצוות ועבודת התפילה, מצוות and תפילה, שההתעסקות בהם אינה צריכה להיות לשם איזה תכלית ומטרה פרטית, doing it should not be for a specific purpose, אלא באופן של אומנות, like like אומנות, שזהו כל ענינו וכל מציאותו לעבוד את הקב״ה בכל עניניו. That should be your מציאות. You always do this because this is how you

serve the Oibershter. ועל דרך זה צריך להיות גם בעבודה עם הזולת, same thing has to do you have to have when you have to work with other people, to be מקרב other Yidden. לא להתחשב בזה שבחיצוניות אין נראה שהזולת יש לו שייכות לתורה ותפילה. Don't care that you see this guy that you're trying to מקרב, this guy, he's not שייך to daven, not שייך to learn, he's not שייך. So there's no purpose in bringing him to Torah and תפילה. No. כיוון ולדעת you have to know שבזה בעצם בפנימיותו זהו אומנות של כל אחד ואחד מישראל, you see be'emet every Yid is shayach. Every Yid's hobby is learning and davenen. כי זו היא אומנות דאבות כל אחד ואחד, this is the job of of the Avos, and the Avos are the Avos of all the יידן, אלא שהיא בהעלם, and that's why that guy is בהעלם, וכל עבודתנו לגלותם מהעלם אל הגילוי, you have to bring it out from העלם to גילוי. Craft is a A hobby is Craft, okay. You can take it or leave it, craft. Go to the hobby shop. Okay, Yasher koach, yasher koach. Not yotzei? If that's all they could do then it's enough, but if they could do more, of course!